גליון תורתך שאלתי מס' 168 לפרשת ויגש תשפ"ה

גליון תורתך שאלתי מס' 168 לפרשת ויגש תשפ"ה

אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח (מד, יט)   

מדוע האריך יהודה בדיבורו עם יוסף ופירט את כל התלאות?

רד"ק: כדי שיוסף ירחם על אביהם וישחרר את בנימין.

רמב"ן: לאחר ובעקבות דברי יוסף 'זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא', חשב יהודה שינהג איתם ביראת אלוקים, בחמלה כירא חטא, וברוח זו דיבר עם יוסף בתחנונים, לעורר את רחמיו.

אַתֶּם יְדַעְתֶּם כִּי שְׁנַיִם יָלְדָה לִּי אִשְׁתִּי (מד, כז)   

מדוע יהודה פירט את כל זה?

רמב"ן: כדי לבאר ליוסף, מדוע בנימין אהוב באופן מיוחד, על אף שליעקב יש עוד עשרה בנים, פרט לבן שנעלם ולבנימין. הוא הדגיש שיעקב נשא מדעתו רק את רחל, וכשאמר 'אִשְׁתִּי' התכוון רק אליה, וכל שאר ילדיו נחשבים כבני פילגשים, ולאחר שיוסף מת, נותר רק בנימין אחיו.

מלבי"ם: יהודה הסביר לו שאצל יעקב נחשב כאילו היו לו רק שני בנים, משום שרחל היתה אשתו העיקרית, ובניה הם עיקר בניו של יעקב.

וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת (מד, לא)   

על מי מוסבת המילה 'וָמֵת'? מי ימות?

רש"י: אביו ימות מצערו.

הנצי"ב מוולוז'ין: מוסב על הנער, יחשוב אביו שבודאי הנער מת כיון שעלול הוא לכך.

וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק (מה, א)   

מדוע לא יכל יוסף להתאפק?

רד"ק: הואיל ויהודה הזכיר כמה פעמים את רעת אביו שימצאנו, נכמרו רחמי יוסף עליו ולא יכל להחזיק עצמו מלבכות.

רמב"ן: במעמד נכחו אנשים רבים מבית פרעה ומהמצרים שנכמרו רחמיהם מתחנוני יהודה, והפצירו ביוסף שימחל לבנימין. 'וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק', להתחזק מול בקשותיהם, וקרא לעבדיו להוציא את כל האנשים.

חתם סופר: יוסף רצה שיתכפר להם עוונם, ופעל שיתקיימו בהם סוף דברי התוכחה, 'וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה'. משרצה יהודה למכור את עצמו לעבד, הבין יוסף שבקשתו התממשה, ובעקבות זאת 'וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק', והתגלה להם.

וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה (מה, ב)    

מה הועילה הוראת יוסף להוציא את כולם, אם המצרים שמעו שהיו אלו אחי יוסף?

אברבנאל: המצרים שעמדו מחוץ לדלת, שמעו את הבכי, אך לא את דברי יוסף לאחיו, בענין המכירה, שאמר להם בלחש, ועל כן כתוב 'וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ'. את המשך הדברים 'אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה' אמר בלחש, כדי שהמצרים לא ישמעו.

אור החיים: ליוסף לא היה אכפת שהמצרים שמעו שהוא בכה, אכפת היה לו רק שאחיו לא יתביישו בנוכחות המצרים, בעת שאמר להם 'אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה'.

וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי (מה, י)   

מדוע יוסף הושיב את אביו בארץ גושן?

מדרש שכל טוב: "ואיני מושיבך בעיר הממלכה מפני טורח מלכות, וכן מצינו שאמר דוד לאכיש 'וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה עִמָּךְ'".

רבינו בחיי: מהבנתו שאביו לא ירצה לגור בארץ מצרים עצמה, סמוך לעיר הבירה, הציע לו יוסף שיגור בארץ גושן, שהיא קרובה למצרים.

אברבנאל: יוסף הציע לאביו לגור במקום שקט, משום שלא ניתן לחנך ילדים כראוי בארץ מצרים, באזור עיר הבירה, שם מצוי מאד גזל וזנות. כמו כן, דאג להושיבו במקום שיהיה קרוב אליו.

וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם (מה, יב)    

מדוע יוסף הזכיר את בנימין בנפרד?

מגילה טז ע"ב: "אמר רבי אלעזר: אמר להם: כשם שאין בלבי על בנימין אחי, שלא היה במכירתי, כך אין בלבי עליכם".

חזקוני: יוסף אמר להם שאם לא ירצו להגיד, משום האיסור לספר, הרי בנימין אחיו, שלא היה בשבועה, הוא יכול להגיד לאביו.

הנצי"ב מוולוז'ין: יוסף אמר לאחיו, שיתכן שאין עינם טובה עליו ולא יראו כראוי את כל כבודו כדי לספר לאביהם, על כן הוסיף את בנימין אחיו ואמר שבנימין בודאי רואה בבירור בעין יפה.

וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם… (מה, יט)    

מדוע הוצרך פרעה לצוות את יוסף?

רד"ק: יוסף הנחה שלא יוציאו עגלות ממצרים עם תבואה, כדי שלא תחסר התבואה ממצרים. פרעה אמר לו: למרות שאתה הורית שלא להוציא עגלות, אמור לאחיך שיקחו להם עגלות ויטעינו בהם תבואה, ובשובם יהיו להם העגלות לשאת את טפם ונשיהם.

ספורנו: יוסף ידע שכשאביו יראה את העגלות שנשלחו אליו במיוחד מפרעה, לא יסרב לבוא, וכך הבין גם פרעה, ועל כן ציווה אותו שישלח לו את העגלות.

הכתב והקבלה: המילה 'צֻוֵּיתָה' כתובה באופן חריג עם ה' בסופה, שמשמעותה שיוסף רצה שפרעה יצווה אותו על כך. ציווי פרעה היה מרצונו של יוסף, שהשתדל בעצמו לבקש מפרעה שיאשר לשלוח את העגלות לנסיעת אביו.

וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי (מה, כח)   

מדוע התורה מכנה אותו בשם 'יִשְׂרָאֵל', ולא יעקב?

רבינו בחיי: כל עוד לא שרתה עליו רוח הנבואה, הוא נקרא בשם יעקב. מששבה אליו רוח הנבואה, קרא לו בשם ישראל.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי (מו, ב)   

מדוע הקב"ה קרא לו פעמיים בשמו?

פסיקתא זוטרתא: "לשון חיבה, לשון זירוז".

רד"ק: לאחר כמה שנים שלא שרתה עליו רוח נבואה, קרא לו פעמיים בשמו 'יַעֲקֹב יַעֲקֹב', כדי שיתבונן שרוח נבואה היא שקוראת לו.

בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה (מו, ז)    

מיהן 'בְּנֹתָיו' (בלשון רבים) של יעקב, מעבר לדינה?

אבן עזרא: רק דינה. ויתכן שהיו לה שפחות קטנות שגדלו איתה, ובעקבות דינה בתו גם להן קראה התורה בנות יעקב, הואיל וגדלו בביתו.

בכור שור: אף על פי שהיתה שם רק בת אחת, דינה, כתבה התורה 'בְּנֹתָיו', כפי שכתבה 'וּבְנֵי דָן חֻשִׁים', וכן 'וּבְנֵי פַלּוּא אֱלִיאָב'.

הנצי"ב מוולוז'ין: ליעקב היו בנות נוספות מנשותיו, כפי שכתוב 'וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ'. הן לא נזכרו בשמותיהן, משום שלא היה בהם ענין נוגע לאומה הישראלית, כפי שאירע עם דינה.

משך חכמה: המילה 'בְּנֹתָיו' מתייחסת לנשות בניו.

וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית (מו, י)    

מה ביאור המילים 'בֶּן הַכְּנַעֲנִית'?

רש"י: בנה של דינה, שנבעלה לכנעני. כשהרגו את שכם לא רצתה דינה לצאת, עד שנשבע לה שמעון שישאנה.

אבן עזרא: הנשים של בני יעקב היו ארמיות, מצריות, אדומיות ומדיניות. התורה כתבה שבאופן חריג, רק שמעון עשה שלא כהוגן ונשא אשה כנענית.

רד"ק: כל בני יעקב נזהרו במצות אברהם סבם, שלא לשאת אשה מבנות כנען. גם שמעון נזהר בזה, ורק לאחר שנשא את אשתו הראשונה ונולדו לו בנים ממנה, נשא אשה אחרת כנענית, ונולד לו ממנה שאול, ולפיכך פרסמה זאת התורה.

וּבְנֵי דָן חֻשִׁים (מו, כג)    

מדוע כתבה התורה 'וּבְנֵי דָן חֻשִׁים', ולא 'ובן דָן חֻשִׁים'?

בבא בתרא קמג ע"ב: "אמר רבא: דלמא כדתנא דבי חזקיה: שהיו מרובין כחושים של קנה".

אבן עזרא: יתכן שהיו שנים, ומת אחד מהם, והתורה לא ציינה אותו.

רד"ק: היה לו רק בן אחד, ששמו 'חֻשִׁים'. התורה כתבה 'וּבְנֵי' בלשון רבים, כביכול כתבה אלו כל הבנים שהיו, כדוגמת 'וּבְנֵי אֵיתָן עֲזַרְיָה'.

וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גֹּשֶׁן (מו, כח)    

מדוע יעקב שלח דוקא את יהודה?

מדרש אגדה: "ולמה שלח את יהודה, ולא ראובן ולא שמעון ולא לאחרים? אמר יעקב: יהודה מלך, ויסף מלך, לא אשלח אל פני מלכים, אלא מלך".

מדרש שכל טוב: "לפי שיהודה היה גביר באחיו, ולכך שלחו להקביל פני יוסף שהוא אדוני הארץ, להורות את יוסף, שיזהר בכבוד אביו ואל יכווה בגחלתו".

רבינו בחיי: משום שהוא הגיבור והזריז משאר האחים.

שפתי כהן: ליהודה היה "ניסיון" בפינוי עבודה זרה, שהרי שרף את העבודה זרה שהיתה בעגלות ששלח פרעה.