גליון תורתך שאלתי לפרשת נשא תשפ"ה

כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד (ד, כג)

מדוע הוסיפה התורה את המילה 'לִצְבֹא'?

מלבי"ם: אצל בני קהת ומררי כתוב רק 'כל הבא לצבא', אולם אצל גרשון הוסיפה התורה את המילה 'לִצְבֹא', וכתבה "כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא…", משום שגרשון היה הבכור, הוא היה המצביא בראש. המילה 'לִצְבֹא' מלמדת שהם באו לצבא שהצביא גרשון.

 

כָּל הַבָּא לַצָּבָא לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד (ד, ל)

מדוע אצל בני גרשון כתוב 'לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד' (לעיל פסוק כג), ואילו אצל בני מררי כתוב 'אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד'?

אור החיים: עבודת בני גרשון היתה באהל מועד עצמו, שנושאים את 'יריעות המשכן ואהל מועד, מכסהו…', בניגוד לבני מררי שעבודתם היתה הקרשים, האדנים ועוד, שהם עבודת אהל מועד, שנושאים את אהל מועד. לכן כתוב: 'לעבוד את… הקרשים…' שהם עבודת אהל מועד.

 

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה' (ו, ב)

מדוע נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה?

רש"י: "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך: שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין, שהוא מביא לידי ניאוף".

חזקוני: ללמד שמקורן של רובי עבירות ביין, ואשה שלא תתקן את שער ראשה אינה מבקשת להיבעל.

 

אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה' (ו, ב)

מה ביאור המילה 'נזיר'?

רבינו בחיי: מלשון 'נזר הקדש', "כי נזר אלהיו על ראשו". ענין של עטרה וכתר מלכות. נזיר נקרא בשם זה משום שהוא מלך, שמולך על התאוות ההיפך משאר בני האדם בעולם, שהם עבדי התאוות.

 

וּשְׁנֵי עָשָׂר בָּקָר עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים (ז, ג)

מדוע כתוב 'וּשְׁנֵי עָשָׂר', ולא כתוב 'וּשְׁנֵים עָשָׂר' (בתוספת ם')?

משך חכמה: "כתב 'שני', לא 'שנים עשר' כדרך הלשון, להורות שהביאו עגלה ושני בקר, עגלה ושני בקר, כדרך הזה הביאו, והיה בסך הכל שש עגלות ושני עשר בקר. ולכן אמר 'שני', כי 'שני בקר' יתכן ולא 'שניים', וזה מורה שמלת 'שני' קאי גם אל 'בקר', ששני שני בקר היו מביאים".

 

וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה (ז, יב)

מדוע נסמכה פרשת קרבנות הנשיאים לברכת כהנים?

כלי יקר: ברכת כהנים חותמת את כל הברכות בשלום, שהרי אם אין שלום אין כלום. ברכת השלום שלמה ללא חסרון ומסיימת את הברכות, בבחינת 'אחרון חביב', גם כמשלימה וממלאת את החסרון של הברכות שעד אליה. מסיבה זו המדרש משבח ואומר 'גדול השלום', שחותם את כל הברכות, ומורה על השלמת חסרון הברכות הקודמות, כמו גם מעלת החתימה, ויצירת האדם באחרונה.

 

וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לְמַטֵּה יְהוּדָה (ז, יב)

בכל השבטים, בפתח הצגת הנשיא וקרבנו כתוב 'נשיא לבני…'. מדוע בשבט יהודה לא נכתבה המילה 'נשיא' בתחילת הצגתו?

אור החיים: ללמדנו שראוי נחשון להקריב ראשון, גם אם לא היה נשיא. מעלתו מצד אישיותו ועצמותו, בניגוד לשאר הנשיאים, שמעלתם רק מצד תפקידם כנשיאי השבט.

העמק דבר: כשם שבכל השבטים, כדוגמת התנאים היה הנהוג להיות 'גדול מרבן שמו', כך בימי משה היה גדול מכינוי נשיא שמו. הסיבה לכך, משום שכל נשיא הראה את נשיאותו ושררתו ביום שמחת מצוה שלו, בניגוד לנחשון, שהיה ביום הראשון, היום שבו מתו נדב ואביהוא בני אחותו אלישבע, ולכן נהג רק שמחת מצוה, ללא תוספות, כשאר הנשיאים.

 

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ… (ז, יח-יט)

מדוע בקרבן נתנאל בן צוער נשיא יששכר כתובה פעמיים המילה 'הִקְרִיב'?

בכור שור: המילה 'הִקְרִיב' כתובה פעמים: אחד ללמדנו שעשה ככל אחד מהנשיאים, ואחד מלשון הפעיל, משום שהוא גרם לאחרים שיקריבו. כדברי חז"ל שהוא נתן להם עצה שיקריבו.

 

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר. הִקְרִב אֶת קָרְבָּנוֹ… (ז, יח-יט)

מדוע לא כתוב 'ביום השני נשיא לבני יששכר נתנאל', כפי שכתוב בכל הנשיאים?

מלבי"ם: נתנאל היה השני שהקריב. לאחר שהבין ראובן שהראשון יהיה יהודה, ציפה להיות השני שמקריב. כדי למנוע קפידה וקטרוג מצד ראובן, שרצה להקריב אחרי יהודה, כתבה התורה 'בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל…', ללמדנו שהקריב עפ"י הדבור, ולא עשה זאת מרצונו או מדעתו.

בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר נְשִׂיא יִשָּׂשכָר (ז, יח)

מדוע שבט יששכר היה השבט השני שהקריב?

דעת זקנים מבעלי התוספות: משום ששבטו של יששכר היו חכמים בתורה, כפי שכתוב 'ומבני יששכר יודעי בינה לעתים'. היה זה עפ"י הדיבור.

אור החיים: משום שהיה בן תורה וקדם לראובן הבכור. בזכותו זבולון, שתמך בו כלכלית הקריב שלישי.