גליון תורתך שאלתי לפרשת יתרו תשפ"ה
גליון תורתך שאלתי מס' 174 לפרשת יתרו תשפ"ה
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ (יח, א)
מתי הגיע יתרו אל משה ובני ישראל?
זבחים קטז ע"א: "חד אמר: יתרו קודם מתן תורה היה, וחד אמר: יתרו אחר מתן תורה היה".
אבן עזרא: יתרו בא בשנה השניה, לאחר שהוקם המשכן.
רמב"ן: יתרו הגיע לאחר מלחמת עמלק, כשבני ישראל היו ברפידים, לפני שנסעו להר סיני למתן תורה, כפי הסדר הכתוב בתורה.
וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד… (יח, ג)
מדוע כתבה התורה 'בָנֶיהָ', ולא 'בניו'?
מדרש שכל טוב: "לפי ששילחם מעליו בעצתו של אהרן וגדלו אצל אמם, לפיכך קוראם הכתוב 'בָנֶיהָ'".
הנצי"ב מוולוז'ין: ללמד שבניה הם המקשרים אותה למשה גם לאחר שילוחיה, משום שהיא טרחה וגידלה אותם.
מהרי"ל דיסקין: אם היה כתוב 'בניו', היה משמע שהם בניו של יתרו, ולא של משה.
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם… אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם (יח, י)
מדוע כפלה התורה לשונה?
פסיקתא זוטרתא: "'אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה', התנין הגדול. 'אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם', שיעבוד מצרים".
רשב"ם: 'אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם', משה ואהרן שפעלו מול המצרים ומול פרעה. 'אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם', משעבוד מצרים.
רבי חיים פלטיאל: 'אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם', בעבודה. 'וּמִיַּד פַּרְעֹה', שגזר עליהם גזירות. 'אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם', בים.
וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם (יח, יג)
באילו נושאים היה על משה לשפוט את העם?
מדרש שכל טוב: "אותו היום באו ערב רב, דהיינו האספסוף, והיו תובעין לישראל שללה של מצרים, והיו ישראל מתרעמין זה על זה".
רשב"ם: גם אם יתרו בא לפני מתן תורה, דיני ממונות היו להם מעולם, על אף שחז"ל אמרו שבמרה ניתנו להם דינים כפי שכתוב 'שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט'.
רש"ר הירש: גם לפני מתן תורה בהר סיני היו לבני ישראל חוקים: שבע מצוות בני נח, מילה ושבת. נוסף על כך קיבלו דינים ועריות. כל אלו היו טעונים ביאור והוראה על פי פרטיהם ודקדוקיהם.
בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי (יט, א)
מדוע ניתנה התורה במדבר, ולא בארץ ישראל?
פענח רזא: כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר: 'לא נתנה לנו'. הסבר נוסף, אם היתה ניתנת בארץ ישראל היו רצים כל אחד לעיסוקיו, זה לשדהו וזה לכרמו והיתה התורה בטלה, התורה ניתנה במדבר, במקום שהיו כולם פנויים ובטלים ממלאכה, כדי שיוכלו לעסוק בה.
חזקוני: מקום הפקר, שכל הרוצה לקבל יבוא ויקבל.
חזקוני: "אם נתנה תורה בארץ ישראל תהא קנאה בין השבטים. זה אומר: בחלקי נתנה וזה אומר: בחלקי נתנה".
וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ (יט, כב)
מיהם 'הַכֹּהֲנִים'?
מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "רבי יהושע בן קרחה אומר: אלו בכורות".
פסיקתא זוטרתא: "יכול הכהנים בכלל? תלמוד לומר 'לֵךְ אֶל הָעָם', אין הכהנים בכלל העם, ואלו הם הכהנים נדב ואביהו. 'וְגַם הַכֹּהֲנִים', לרבות אף הזקנים".
חזקוני: אלו שבעים הזקנים, שהיו בכורים.
רבינו בחיי: בני אהרן, ונקראו כהנים על שם העתיד שעתידה הכהונה להינתן להם.
וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה' (יט, כב)
מדוע הכהנים הוזהרו באופן מיוחד?
רלב"ג: הכהנים בני אהרן עלולים שלא להישמר מלעלות בהר, כשיראו שמשה ואהרן עולים בו. על כן הזהיר אותם באופן מיוחד.
הנצי"ב מוולוז'ין: משום שהם סמוכים ביותר, לכן תזהיר אותם שיתקדשו, ויוסיפו להתקדש במחשבה.
וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם (יט, כה)
מה אמר להם משה?
פסיקתא זוטרתא: "אמר להם: היו עתידין לקבל מלכות שמים בשמחה. דבר אחר, אמר להם: היו אומרים על הן הן ועל לאו לאו".
חזקוני: שרק לו ולאהרן ניתנה רשות לעלות.
אלשיך: את עשרת הדברות שכתובים בפרק הבא.
מלבי"ם: אמר להם את דברי הקב"ה, שאמר לו.
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה (כ, ד)
מה ביאור המילה 'פֶסֶל'?
רש"י: "על שם שנפסל", מלשון 'פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים'.
רש"ר הירש: שורש המילה 'פסל' קרוב לשורשה של המילה 'פצל', שמשמעותה להסיר את הקליפה. מציין גוף הנחצב מאבן או תמונה מגולפת בעץ.
וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ (כ, כב)
מה ביאור הנימוק? מדוע אין להשתמש בה למזבח?
פסיקתא זוטרתא: "המזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אינו דין שיניף המקצר על המאריך. רבן יוחנן בן זכאי אומר: הרי הוא אומר 'אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה', שמטילות שלום. המזבח נברא להטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים שמתכפרין עליו עוונותיו".
רש"י: אין זה נימוק והסבר, אלא משמעות המילה 'כִּי' מלשון 'פן', דילמא, שמובנו פן תניף את חרבך עליה.
הרמב"ם (מורה נבוכים ג, מה): משום הרחקה, שלא יבואו לעשות בהן צורה כמנהגם של עובדי עבודה זרה, שהיא תהיה אבן משכית.
רמב"ן: משום שהברזל מחריב את העולם, ולכן כתבה התורה 'כִּי חַרְבְּךָ', לשון חרב.
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ (כ, יב)
מדוע ציווי זה נכתב לאחר הציווי אודות השבת?
בכור שור: לאחר שהורה בדברות הראשונות לכבד ולעבוד רק אותו, הנחה הקב"ה בפסוק זה לכבד את האב והאם. וכן, שלא ישכח אדם את הוריו שהביאוהו לעולם, ונתנו לו את כל השפע עד שגדל. ולכן עליו לכבד אותם ולשלם להם את גמולם.
רמב"ן: לאחר שפירטה התורה בארבע הדברות הראשונות את החיובים כלפי הקב"ה, כותבת את המחויבות שלנו כלפי בני אדם ופותחת בכבוד האב, שהוא שותף לו להולדת הילדים.
רבי חיים פלטיאל: "אף על פי שהזהרתיך שלא לכבד כי אם אותי, אביך ואמך שהם הביאוך לעולם וגמלוך טובות, אם תכבדם ותשלם להם גמולם, יודע אני כי כן תכבדני על כל החסדים שעשיתי לך להביאך לעולם הזה ולעולם הבא".
בעל הטורים: "סמך כבוד אב ואם לשבת, לומר לך: כשם שחייב לכבד את השבת, כך חייב לכבד אביו ואמו".
כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם (כ, יז)
מה ביאור המילה 'נַסּוֹת'?
רש"י: לשון הרמה וגדולה, כדוגמת 'אָרִים נִסִּי', שהוא זקוף.
רשב"ם: "להוכיח אתכם".
בכור שור: מלשון ניסיון. הקב"ה רצה לטובתם, לנסות אם יכנע לבבם לעבדו.
רבי אברהם בן הרמב"ם: מלשון הרגל. הקב"ה רצה להרגיל אותם בדרך הנבואה כדי שצאצאיהם יקבלו מושגים של הדרגה שאליה הם הגיעו.
