וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ (מז, ה)
מה חידש פרעה בדברים אלו ליוסף?
מדרש שכל טוב: "לומר בלשון עצה: 'אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ', עליך הדבר לעשות ולעסוק בצרכיהם".
רמב"ן: היו אלו דברי הקדמה ופתיחה לדברים שיאמר בהמשך, כאומר הנה שמעתי שאביך ואחיך באו וארץ מצרים לפניך היא.
אלשיך: כשראה פרעה שיוסף מצניע הגעתם ולא מבקש עבורם מאומה, ורק הם ביקשו רשות לשבת בארץ גושן, אמר על כך: 'אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ' והואיל ואתה אדון הארץ, בידך להחליט היכן להושיבם.
מלבי"ם: בהמשך ובתגובה לדברי אחי יוסף, שאמרו 'לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ… וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן', כלומר בקשה לשבת באופן זמני עד לגמר הרעב, באופן שיש רשות לכל העמים לישיבה זמנית, ללא אישור מיוחד, השיב פרעה 'אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ', הם באו להשתקע, ולא לגור באופן זמני, ולא מחמת חסרון המרעה.
הנצי"ב מוולוז'ין: הקב"ה שם את המילים בפיו של פרעה, שבעקבות דברי יוסף 'אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי… בָּאוּ אֵלָי', אמר לו פרעה: 'אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ', שאין לו כל מחשבה לסכל ישיבתם במצרים, וכפי שאמר לו בפסוק הבא להושיבם במיטב הארץ.