אומנות השאלה – תקציר
אומנות השאלה
להפוך שאלה ממבחן ידע למנוע חשיבה ולמידה עמוקה
7 הסיבות העיקריות לשאילת שאלות
- עניין או סקרנות.
- צורך בהסבר.
- ספקות לגבי תוצאות או רעיון.
- אי שביעות רצון ממצב מסוים.
- דילמה
- סתירה בין ידע קיים לידע חדש.
- צורך ברכישת ידע או מיומנות חדשה.
איפיון השאלות המרכזיות
- שאלות שינון: דורשות לזכור ידע ולשחזר אותו. (לדוגמא: מי? מה? מתי? היכן?)
- שאלות פרשנות: דורשות הבנת הידע, עד כדי יכולת לארגן ולפרש אותו מחדש. (לדוגמא: במה דומים ובמה שונים? מה הרעיון המרכזי?)
- שאלות יישום: דורשות שימוש בידע או במיומנות שנרכשה כדי להבין או לבנות חומר חדש. (לדוגמא: איך? האם? נתח, סווג.)
- שאלות ניתוח (אנליזה): דורשות פירוק של חומר או טקסט למרכיביו. (לדוגמא: מדוע? כיצד תוכיח את הטענה? מה אפשר להסיק?)
- שאלות מיזוג והרכבה (סינתזה): דורשות הרכבת רכיבים נפרדים, יצירת קשרים והנחת הנחות. (לדוגמא: מה יקרה אם? הצע דרך לשיפור.)
- שאלות הערכה: דורשות שיפוט וחוות דעת על ערכו של החומר הנלמד. (לדוגמא: מה דעתך? מה אתה מעדיף? מה נכון?)
חשיבותן של שאלות בתהליך הלמידה
שאילת שאלות היא כלי חיוני ללמידה משמעותית ממספר סיבות מרכזיות:
- הפעלת חשיבה פעילה. שאלות דורשות מהלומד לעבד מידע ולא רק לקלוט אותו.
- עידוד סקרנות. שאלה טובה מציתה ענין ורצון לדעת עוד.
- זיהוי פערי ידע. השאלה חושפת מה הלומד כבר יודע ומה הוא עדיין צריך ללמוד.
- הבנה עמוקה. המענה על שאלות דורש התעמקות בחומר, ולא הסתפקות בידיעה שטחית.
- פיתוח יכולות. תהליך החקר למציאת תשובה מפתח מיומנויות חשיבה, ניתוח ופתרון בעיות.
מפדגוגיה של תשובות לפדגוגיה של שאלות
שינוי תפיסתי מהותי בגישה החינוכית, המעביר את מרכז הכובד מהתשובה אל השאלה.
| מאפיין | פדגוגיה של תשובות (המצב המוכר) | פדגוגיה של שאלות (ההזדמנות) |
| מטרת השאלה | בדיקת ידע וזיכרון. | מנוע לחשיבה, לחקר ולגילוי. |
| תפקיד המורה | מוסר ידע, 'החכם על הבמה'. | מנחה חשיבה, 'המדריך לצד הלומד'. |
| תפקיד התלמיד | צרכן פסיבי של מידע. | שותף פעיל, חוקר ויוצר ידע. |
| התוצאה | למידה שטחית, שינון, חוסר מעורבות. | למידה עמוקה, פיתוח חשיבה ביקורתית וסקרנות. |
ניסוח שאלות אפקטיביות
משאלה עמומה לשאלה ממוקדת
שאלה עמומה היא שאלה שניסוחה אינו ברור או חד-משמעי, והיא עלולה להוביל לתשובות שונות ולא מדויקות. מאפיינים מרכזיים:
- חוסר בהירות
- היעדר הקשר
- ריבוי משמעויות
- חוסר הגדרת גבולות.
רפלקציה עצמית למורה טרם שאילת שאלה
לפני שהמורה שואל, עליו לברר לעצמו:
- א. מה אני רוצה לשאול?
- ב. ממה עלי להימנע? [האם אני שואל יותר מידי]?
- ג. מה תקדם השאלה שלי אצל התלמיד?
- ד. האם השאלה משמעותית וברורה?
- ה. מה אני יודע על יכולתו של התלמיד לענות?
- ו. מה האינטונציה הנכונה [כדי שהשאלה לא תיתפס כמאיימת]?
טיפולוגיה של שאלות
ניתן לאפיין שאלות על פי רמות חשיבה שונות ועל פי המבנה שלהן.
סוגי שאלות מבניים
| סוג השאלה | הגדרה | דוגמה |
| סגורה | דורשת תשובה קצרה ומדויקת, כן/לא או בחירה מוגדרת. | האם אתה מרוצה מהחינוך בישראל? |
| פתוחה | מאפשרת תשובה חופשית, ארכה ופורטת להבעת דעה. | מה דעתך על החינוך בישראל? |
| צרה | מתמקדת בתחום מסוים ודורשת תשובה ממוקדת. | מה דעתך על ההוראה במקצוע המתמטיקה? |
| רחבה | מאפשרת תשובה כללית המכסה תת-תחומים רבים. | מה דעתך על החינוך בכלל? |
מה הופך שאלת הדרכה לשאלה טובה?
מאפיינים של שאלה טובה
- מקדמת את התלמיד ומלמדת אותו לשאול שאלות בעצמו.
- מייצרת משמעות אצל התלמיד וגורמת לו לחשוב, להבין, להפנים וליישם.
- מכוונת למטרה ממוקדת ומעוררת שיח.
מתי שאילת שאלות מקדמת למידה?
שאילת שאלות אינה מקדמת למידה כשהן עובדתיות וסגורות, כשיש יותר מידי שאלות וכשזמן ההמתנה לתשובה קצר מדי.
שאילת שאלות מקדמת למידה כאשר הן:
- השאלות מבססות חשיבה: דורשות הסבר, פרשנות, ניסוח טיעונים, השערת השערות, השוואה וחשיבה ביקורתית. לדוגמא:
- איך נספר את עשר המכות מנקודת מבטם של המצרים.
- מדוע גיבור הסיפור נקט בדרך זו דוקא?
- מהי לדעתכם משמעות הצבעים המופיעים בציור?
- השאלות מערערות את המובן מאליו: מטילות ספק בהנחות יסוד. לדוגמא:
- האם לרשעים / לחוטאים יש בחירה חופשית.
- האם תמיד יש טובים ורעים?
- השאלות הן פתוחות: ניתן להציע להן מגוון רחב של תשובות. לדוגמא:
- באילו דרכים נוספות אפשר לפתור את המשוואה.
- מדוע לדעתכם יש הרבה אנשים רעבים בעולם, למרות השפע הכלכלי?
- השאלות הן אותנטיות: המורה אינו יודע את התשובה מראש, והן מתייחסות לעולמם של התלמידים. לדוגמא:
- כיצד חשתם כשקראתם את הסיפור?
- מה אתם חושבים על התנהגותם של רועי לוט?
- השאלות מקדמות הבנת עקרונות מרכזיים: מאפשרות לתלמידים להתבונן לאחור על תהליך הלמידה. לדוגמא:
- כיצד הגעתם למסקנה ששטח המשולש הוא 24 ס"מ?
- כיצד נביטת הזרעים משפיעה על הגורם הסביבתי?
יישום מעשי: 10 עקרונות מנחים
- תכננו שתי שאלות מנחות מרכזיות לכל שיעור, שמהן ייגזרו שאר השאלות.
- הציבו שאלה מפורשת בתחילת השיעור, כדי למקד את הלמידה.
- תכננו שאלות שיובילו למגוון תשובות עשיר מהתלמידים.
- עודדו שאלות מצד התלמידים, בעיתוי הפדגוגי המתאים.
- שאלו פחות, התמקדו באיכות ולא בכמות.
- תנו שהות מספקת לחשיבה על כל שאלה (לפחות 15 – 10 שניות).
- אל תחששו לשאול שאלות שאינכם יודעים את התשובה עליהן.
- שאלו שאלות שעשויות להיות להן כמה תשובות, כדי לעודד ריבוי קולות.
- שאלו שאלות הממשיכות את דברי התלמידים והתייחסו לתשובותיהם ברצינות.
- זכרו: שאלה טובה אינה עומדת כשלעצמה, אלא היא חלק מתהליך.
טיבה של שאלה תלוי בהקשר בו היא נשאלת
ההקשר מורכב מארבעה מרכיבים חשובים:
- נושא השאלה
- המצב שבו נשאלת השאלה [ראיון, סקר, חידון, בירור וכיו"ב]
- השואל – מה מטרתו, מה יודע?
- הנשאל – מה יודע? האם מעוניין להשיב?
תובנות לסיכום
- בהירות השאלה הינה מרכיב חיוני המסייע לשואל וגם למשיב.
- "חיסכון" בשאלות (איפוק וחשיבה) מהווה מסננת טובה לשיפור איכותן, מקל על הבחירה ומונע "הליכה לאיבוד" בים המידע.
- הקשר (נושא, מצב, שואל, נשאל) הוא גורם מכריע בקביעת טיבה של שאלה.
בהצלחה רבה !!!
הרב חגי ולוסקי
