במאמר הקודם התחלנו לעסוק באתגרים הרבים שסביב שולחן שבת והיום נתמודד עם אתגר נוסף. המטרה היא ליצור אוירה משפחתית חמה ואוהבת. הרב זילברשטיין שליט"א כותב בספרו 'לחנך בשמחה' שהתחושה בקרב הילדים במוצא"ש צריכה להיות שכל כך נהנו בשבת והיה להם כיף, שהם כבר מחכים לשבת הבאה, שתגיע. הם כבר מתגעגעים אליה ומצפים לבואה.
החלטה מושכלת ראשונה, שתסייע בידינו להוביל לתחושה נעימה, שעלינו לקבל עם עצמנו, לכל היותר עם בן / בת הזוג, שיש למעט בהערות לילדים, עד למינימום ההכרחי.
יש משפחות לא מעטות בהן המפגש עם הילדים במהלך השבוע קצר יחסית. תופעה נפוצה בעיקר בקרב האבות. יש ומפגש זה מתקיים לזמן קצר, בשעות הלילה סמוך לשינה, שלא לומר שמלווה בהערות, כדוגמת: 'לך כבר לישון' או גערות דומות.
שבת מאפשרת לפגוש את הילדים בניחותא וברוגע. ננצל את זמן האיכות השבועי לחוויה מעצימה, שהילדים יאהבו ויתגעגעו. נפעל בכל כוחנו ליצור אוירה נעימה ורגועה, שתקרב את הילדים אלינו. נשתדל להימנע בזמן יקר וחשוב זה מהערות ותוכחות, העשויות לרחק ולא לקרב.
שבת מזמנת בפנינו שעת כושר מצוינת להעביר מסרים לילדים, באופן רגוע, ללא השפעות חיצוניות, כשהלבבות (גם של ההורים…) פתוחים יותר. ננצל אותה במובן החיובי, לאפיקים רצויים.
