חלומו של כל הורה, ששולחן השבת יתנהל על מי מנוחות ובאוירה נעימה. שהילדים יטלו חלק פעיל בזמירות שבת, שיאמרו דברי התורה, ויספרו את פרשת השבוע. כל הורה רוצה שבשולחן שבת לא תהיינה מריבות בין הילדים, שהרוגע והשלווה ילוו את הסעודה. מה עושים כדי להגשים את החלום? האם ניתן לעמוד ביעד הרצוי?
ראשית, נניח על השולחן (תרתי משמע…) שהמשימה ברת הישג, היא בת ביצוע. במאמרים הקרובים נתמקד בכלים להשגת המטרה הנכספת, שולחן שבת באוירה נינוחה ואידיאלית.
הצעד הראשון לאוירה נעימה ורגועה מתחיל בכניסת האב וילדיו לביתו, בשובם מבית הכנסת. פעמים רבות שמצב רוחו של האב בכניסתו לביתו משפיע על האווירה שתלווה את הסעודה. החיוך שנסוך על פני האב עם כניסתו גורם לבני משפחתו להגיב בהתאם. בדרך כלל הרושם הראשוני קובע את האווירה שתלווה את הסעודה.
בשלב זה כדאי להתחיל מיד בשירת 'שלום עליכם', כדי לנסות ולשמר את האוירה המרוממת של ליל שבת בתחילתו, כשהילדים עירניים ובתחושת נינוחות.
את שירת 'אשת חיל' נקדיש כמובן לאשת החיל, שטרחה והכינה את הבית לכבוד שבת ובישלה את המטעמים המיוחדים, לאות הוקרה והערכה על השקעתה הרבה. הכבוד וההערכה שבין בני הזוג מכניסה את הילדים לאווירה מרוממת, שמעניקה להם רגשות חיוביים, המשפיעים על האוירה שביניהם. על המשך ההתנהלות, במאמר הבא.
