השבוע מסרתי את הרצאתי 'שבת חלום' בפני פורום של מורות, ובסיום הרצאתי שאלה אחת המורות: כיצד להחדיר את האמונה והביטחון בה' בקרב הילדים? היא הוסיפה ששאלה זו צפה ועולה אצלה מזה זמן רב, ובפרט בעת הזו. את תשובתי אפרוס במאמר זה.
ראשית, עלינו למצוא הזדמנויות לשוחח עם הילדים, ולהחדיר בהם את האמונה. ההזדמנות הטובה ביותר, היא סביב שולחן שבת. בשבת כידוע אין מפריעים חיצוניים. אין תקשורת חיצונית עם הסובב אותנו, לא טלפון, מיילים, וואטסאפ וכיו"ב. בשבת אנו פנויים יותר, ויש לנו יותר קשב לילדינו.
כדאי להרגיל את הילדים, לספר על השגחה פרטית שחוו (כל השבוע). אפשר שבכל סעודה בשבת כל ילד יספר מעשה שחווה עם השגחה פרטית, וכך להרגיל אותם להתבונן ולתת את הדעת על השגחת הקב"ה עמנו. מספרים על המשגיח הרוחני, רבי יחזקאל לוינשטיין, שנהג לדרבן את בנותיו, לספר סיפורים על השגחה פרטית שאירעה להן. כתמריץ היה מעניק להן מטבע על כל סיפור. גם אנו יכולים לנהוג כך, ולהעניק לילדים שיספרו על השגחה פרטית תשורה / ממתק וכיו"ב (אני כמובן לא נכנס לסוגיית "תמורה ותשורה לילדים").
אין הכוונה ל"גילויים גרנדיוזיים", אלא ל'השגחה פרטית' כפשוטה. העיקרון המנחה הוא שנרגיל את ילדינו לראות את יד ה' בכל דבר. נלמד אותם לפקוח את עיניהם ולהתבונן שה' משגיח על הכל. שיתרגלו לחשוב, שאין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים.
כדאי מאד לשבת ברוגע ולשוחח על הילדים האמונה והביטחון בה', ולשלב סיפורים הממחישים זאת. ניתן להסתייע בספרי סיפורים על מעשי חז"ל, כדוגמת 'כה עשו חכמינו' וכיו"ב. מומלץ מאד לשלב בסעודות שבת שיח על אמונה וביטחון, תוך שילוב מאמרים ואמרות בנושא.
בברכת שבוע בטוח רגוע
הרב חגי ולוסקי
