כוחה של תפילה

הרב זילברשטיין מספר שאחד הרופאים שמשתתף באופן קבוע בשיעוריו סיפר ששנים רבות לא היו להם ילדים, ומשהבינו שלפי הרפואה, אין סיכוי שיזכו להביא ילדים לעולם, החליטו כעבור 15 שנות נישואין לאמץ ילד. לאחר שעברו את כל שלבי האישורים והמיון קיבלו לאימוץ תינוק חמוד. הם גידלו וחינכו אותו בנאמנות ובמסירות רבה.

לפני כשנה, המשיך לספר, הבן המאומץ עלה לכיתה א' בתלמוד תורה. כעבור כמה חודשים, נערכה לילדי הכיתה 'מסיבת סידור', בה קיבל כל ילד סידור תפילה מהודר.

לאחר המסיבה, הבחין הרופא שבנו [המאומץ] נתון בהרגשת רוממות יוצאת דופן. פניו קרנו מאושר, אפשר היה לחוש את ההתרגשות הגדולה המתחוללת בקרבו. פנה אליו הרופא ושאל: בני היקר, מה עובר עליך? מדוע אתה כל כך מרוגש?

"מה השאלה" תמה הבן, "הרי קיבלתי היום סידור".

נו, וזו סיבה להתרגש כל כך? שאל האב המאמץ.

הבן, שעדיין בטוח שעומד לפניו אביו הביולוגי, השיב כשעיניו מוצפות בדמעות: אבא, הרי עכשיו שיש לי סידור, וברוך ה' יודע אני להתפלל, אוכל לבקש מהבורא: תן לי אח. כעת לא אפסיק להתפלל ולהתחנן – אנא ריבונו של עולם, אני רוצה אח.

הרופא פנה בהתרגשות לרב והוסיף: כל כך ריחמתי על הילד, ליבי ממש נחמץ בקרבי. אך בוודאי שלא גיליתי לו שאין כמעט סיכוי שנוכל להביא ילד לעולם שיהיה אחיו.

וכאן פרץ הרופא בבכי וסיים את סיפורו: מסיבת הסידור ההיא, נערכה לפני תשעה חודשים. היום, זכינו בסייעתא דשמיא להכניס את בננו הנולד לנו – לאחר 15 שנות עקרות – בבריתו של אברהם אבינו.

 

הדרכה – איך צריכה להיראות התפילה

בפרשת כי תבוא יש כמה לימודים, איך להתפלל, ונביא 3 מהם:

א. בתחילת הפרשה מדריכה אותנו התורה כיצד עלינו להודות להקב"ה. כתוב: "וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי" (כו, ה). הוידוי שאומר החקלאי בעת שמביא את הביכורים לבית המקדש צריך להיאמר בקול, כפי שמסביר רש"י את כפל המילים 'וענית ואמרת' וכותב: "'וענית ואמרת', לשון הרמת קול". מובן שעל החקלאי להודות ולהכיר טובה, אך מדוע עליו לצעוק בקול?

מבאר ה'שפת אמת' שמביא הביכורים, נדרש להודות בקול רם, כדי להביע בכך תודה למי שהכל שלו שבזכותו הכל. כשמביא החקלאי את הביכורים, את ה'ראשית', מזכירים לו נקודה אחת: את תפילתו כשהיה בשדה בשלבי טרום זריעה. אז התפלל מקירות ליבו, התחנן על נפשו ועמלו שלא ירד לטמיון. התורה מלמדת אותו שגם כעת, כשרוצה להודות, עליו לעשות זאת בדיוק באותו טון, באותה צורה, מכל הלב ובקול רם.

 

כוחה של התפילה ביציאת בני ישראל ממצרים

ב. בהמשך הפרשה כתוב: "וַנִּצְעַק אֶל ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ (כו, ז). רבי ירוחם ליבוביץ אמר שמפרשה זו רואים יסוד חשוב. ללא כוחה של התפילה, כלל לא היתה 'יציאת מצרים'.

לבני ישראל היו סיבות טובות רבות שייגאלו, שהרי הקב"ה הבטיח שיגאל אותם, כפי שאומרים בליל הסדר 'ברוך שומר הבטחתו'. כמו כן היתה להם גם זכות אבות, שגם בכוחה לבד היה לגאול אותם ממצרים, כפי שכתוב "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" (שמות ב, כד). ולמרות זאת היו מוכרחים להשתמש בכח התפילה, כפי שכתוב "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם".

אם חלילה בני ישראל לא היו מפעילים את כח התפילה, לא היתה מתבצעת יציאת מצרים. וכפי שכתב הרמב"ן "כי אף על פי שנשלם הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל, אלא מפני הצעקה קיבל תפילתם ברחמיו" (שמות ב, כה).

כל הזכויות עמדו להם רק לאחר שהפעילו את כח התפילה. מכאן שכוחה של התפילה חזק מכל דבר אחר. רק לאחר שפעלה התפילה, יכלה להיות יציאת מצרים.

 

כיצד להתפלל

ג. לקראת סיום הפרשה כתוב: "בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ" (כח, ו) ומבאר מדרש תנחומא: "'ברוך אתה בבואך', על תנאי בבואך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, 'וברוך אתה בצאתך', מבתי כנסיות ומבתי מדרשות". כפל לשון אינו ברור, מדוע הברכה צריכה לחול גם בכניסה לבית המדרש וגם ביציאה ממנו?

יש אנשים שבאים לבית הכנסת ו(נראים) מתפללים, מהשפה ולחוץ, אך ליבם וראשם אינם מונחים בתפילה. במשך כל התפילה הם חושבים על עסקיהם ועניניהם האישיים. אדם זה, כשמסיים את תפילתו ויוצא, בעצם אינו יוצא מבית הכנסת, אלא מבית עסקיו, שהרי כל מחשבותיו במהלך כל התפילה היו בעסקיו.

כוונת המדרש, ללמדנו שהברכה שתחול על המתפלל בבואו להתפלל שם, קשורה בתנאי שהוא יהיה גם "ברוך אתה בצאתך" מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שיציאתו מבית המדרש לא תהיה כמו היציאה מבתי עסקיו וענייניו. בכל תפילה עלינו לחוש כאותו ילד, להתרגש. בורא עולם נותן לנו הזדמנות, הבה ננצל אותה.

 

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il

מעוניינים להיערך לשבת עם רעיונות לפרשת השבוע?

רוצים דברי תורה לפרשת כי תבוא? היכנסו לקישור https://did.li/M1Jaa

 

לקריאה והורדת גליון תורתך שאלתי לפרשת כי תבוא, בקישור

https://shaalti.co.il/?p=13645

 

לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, שיעשיר את שולחן שבת, ניתן בקישור

https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc

ניתן לקבל גם במייל, לאחר שליחת המילים 'רעיון', למייל office@shaalti.co.il