דף מקורות לשיעור – שלא נהגו כבוד זה בזה

דף מקורות לשיעור – שלא נהגו כבוד זה ב זה
מקור 1 – מנחות כט ע"ב:
"אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות.
אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד
לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי. אמר לו: חזור לאחוריך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש
כוחו.
כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני. נתיישבה דעתו.
חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבש"ע, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה
לפני".
מקור 2 – יבמות סב ע"ב:
"אמרו, שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד
זה לז ה. והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה להם: ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי
אלעזר בן שמוע והם הם העמידו תורה".
מקור 3 – קהלת רבה פרשה יא, אות ו:
"וְרַבִּי עֲקִּיבָא אוֹמֵר שְנֵים עָשָר אֲלָפִּים תַלְמִּידִּים הָיוּ לִּי מִּגְבַת וְעַד אַנְטִּיפְרַס וְכֻלָן מֵתוּ בְחַיַי בֵין פֶּסַח לַעֲצֶּרֶּת, וּבַסּוֹף הֶּעֱמִּידוּ
לִּי שִּבְעָה, וְאֵלוּ הֵן: רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי נְחֶּמְיָה, וְרַבִּי מֵאִּיר, וְ רבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי שִּמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְרַבִּי אֱלִּיעֶּזֶּר בְנוֹ שֶּל רַבִּי יוֹסֵי
הַגְלִּילִּי, וְרַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְלָר. אָמַר לָהֶּם: הָרִּאשוֹנִּים לֹא מֵתוּ אֶּלָא מִּפְנֵי שֶּהָיְתָה עֵינֵיהֶּם צָרָה בַתוֹרָה זֶּה לָזֶּ ה , אַתֶּם לֹא תִּ היוּ
כֵן, מִּיָד עָמְדוּ וּמִּלְאוּ כָל אֶּרֶּץ יִּשְרָאֵל תוֹרָה".
מקור 4 – מנחות סח ע"ב
יתיב רבי טרפון וקא קשיא ליה מה בין 'קודם לעומר' ל'קודם שתי הלחם' ?
אמר לפניו יהודה בר נחמיה: לא אם אמרת קודם לעומר שכן לא הותר מכללו אצל הדיוט, תאמר קודם לשתי הלחם
שהותר מכללו אצל הדיוט. שתק רבי טרפון, צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה .
אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן? תמהני אם תאריך ימי ם .
אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: אותו הפרק פרס הפסח הי ה . כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו: יהודה בן נחמיה היכן הוא ?
ואמרו לי: נפטר והלך ל ו .
מקור 5 – שמות פרק ב'
א. }יא{ וַיְהִי בַיָּמִים הָּהֵם וַיִגְדַל מֹשֶׁה וַיֵצֵא אֶׁל אֶׁחָּיו וַיַרְא בְסִבְלֹתָּם וַיַרְא אִיש מִצְרִי מַכֶׁה אִיש עִ ברִי מֵאֶׁחָּיו: }יב{ וַיִפֶׁן כֹה
וָּכֹה וַיַרְא כִי אֵין אִיש וַיַךְ אֶת הַמִּצְרִּי וַיִּטְמְנֵהוּ בַחוֹל:
ב. }יג{ וַיֵצֵא בַיוֹם הַשֵנִי וְהִנֵה שְנֵי אֲנָשִּים עִּבְרִּים נִּצִּים וַיאֹמֶׁר לָרָשָע לָּמָּה תַכֶׁה רֵעֶׁךָ: }יד{ וַיאֹמֶׁר מִי שָּמְךָ לְאִיש שַר וְשֹפֵט
עָּלֵינוּ הַלְהָרְגֵנִּי אַתָה אֹמֵר כַאֲשֶר הָרַגְתָ אֶת הַמִּצְרִּי וַיִירָּא מֹשֶׁה וַיאֹמַר אָּכֵן נוֹדַע הַדָּבָּר: }טו{ וַיִשְמַע פַרְעֹה אֶׁת הַדָּבָּר הַזֶׁה
וַיְבַקֵש לַהֲרֹג אֶׁת מֹשֶׁה וַיִבְרַח מֹ שה מִפְנֵי פַרְעֹה וַיֵשֶׁב בְאֶׁרֶׁץ מִדְיָּן וַיֵשֶׁב עַל הַבְאֵר:
ג. }טז{ וּלְכֹהֵן מִדְיָּן שֶׁבַע בָּנוֹת וַתָּבאֹנָּה וַתִדְלֶׁנָּה וַתְמַלֶׁאנָּה אֶׁת הָּרְהָּטִים לְהַשְקוֹת צאֹן אֲבִיהֶׁן: }יז{ וַיָּבֹאוּ הָּרֹעִים וַיְגָרְשוּם
וַיָּקָּם מֹשֶׁה וַיוֹ שעָן וַיַשְקְ אֶׁת צאֹנָּם: }יח{ וַתָּבאֹנָּה אֶׁל רְעוּאֵל אֲבִיהֶׁן וַיאֹמֶׁר מַדוּעַ מִהַרְתֶׁן באֹ הַיוֹם: }יט{ וַתאֹמַרְן אִּיש
מִּצְרִּי הִּצִּילָנוּ מִּיַד הָּרֹעִים וְגַם דָּלֹה דָּלָּה לָּנוּ וַיַשְקְ אֶׁת הַצאֹן:
מקור 6 – מדרש רות רבה ב, יד
"אָמַר רַבִּי זְעֵירָא: מְגִּלָה זוֹ אֵין בָהּ לאֹ טֻמְאָה וְלאֹ טָהֳרָה וְלאֹ אִּסּוּר וְלאֹ הֶתֵר, וְלָמָה נִּכְתְבָה? לְלַמֶדְךָ כַמָה שָכָר טוֹב לְגוֹמְלֵי
חֲסָדִּים".
מקור 7 – סוטה יד ע"א
"דרש ר' שמלאי: תורה – תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויעש ה' אלהים
לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' )בראשית ג, כא( וסופה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויקבר אותו בגיא' )דברים לד, ו( ".
מקור 8 – תהילים פרק פט פסוקים א – ו :
}א{ מַשְכִיל לְאֵיתָּן הָּאֶׁזְרָּחִי: }ב{ חַסְדֵי ה' עוֹלָּם אָּשִירָּה לְדֹר וָּדֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָּתְךָ בְפִי: }ג{ כִי אָּמַרְתִי עוֹלָם
חֶסֶד יִּבָנֶה שָּמַיִם תָּכִן אֱמוּנָּתְךָ בָּהֶׁם: }ד{ כָּרַתִי בְרִית לִבְחִירִי נִשְבַעְתִי לְדָּוִד עַבְדִי: }ה{ עַד עוֹלָּם אָּכִין זַרְעֶׁךָ
וּבָּנִיתִי לְדֹר וָּדוֹר כִסְאֲךָ סֶׁלָּה: }ו{ וְיוֹדוּ שָּמַיִם פִלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָּתְךָ בִקְהַל קְדֹשִים:
מקור 9 – קהלת רבה פרשה יא, אות ו
אָמַר לָהֶם, הָרִּאשוֹנִּי ם לאֹ מֵת וּ אֶלָ א מִּפְנֵ י שֶהָיְתָה עֵינֵיהֶם צָרָ ה בַתוֹרָ ה זֶה לָזֶה, אַתֶם ל ֹ א תִּהְיוּ כֵן, מִּיָד
עָמְדוּ וּמִּלְאוּ כָ ל אֶרֶ ץ יִּשְרָאֵל תוֹרָה .