סא. כשמחזירים הספר תורה לארון הקודש, אין צריכים כל הקהל ללוות את הספר תורה עד לארון, מאחר והקהל נשאר בבית

נט. בימי חול אין להוסיף על שלושה, בר"ח וחול המועד אין מוסיפים על ארבעה, בחגים המנהג שהתקבל שאין מוסיפים על

א' שבט תשפ"ג – הלכות קריאת התורה (כט) נט. בימי חול אין להוסיף על שלושה, בר"ח וחול המועד אין מוסיפים

נה. אסור לאחוז בספר תורה בגוף הקלף או הגויל בלי מטפחת, בין כשגולל את הספר תורה בעת קריאת התורה בצבור

נג. המפטיר מתחיל לקרוא ההפטרה רק לאחר שגמרו לגלול את הספר תורה, כדי שלא יהיה הגולל טרוד ולא יוכל לשמוע

נא. ברכה ראשונה הנאמרת לפני ההפטרה נחשבת כולה כברכה אחת ואין להפסיק באמצע הברכה ועל כן עונים 'אמן' רק בסיום

מט. אין לקרוא לספר תורה בן אחר אביו, או שני אחים בזה אחר זה, משום עין הרע, אך מותר להעלות

מז. אסור לאדם לצאת מבית הכנסת באמצע הקריאה, בעת שספר התורה פתוח, משום שנאמר "ועוזבי ה' יכלו". בין גברא לגברא,

מה. העולה לתורה ילך אל התיבה בזריזות ובדרך קצרה, ולאחר העליה, כששב למקומו יחזור בדרך ארוכה יותר. אם 2 הדרכים

מג. ספרדי המתפלל עם אשכנזים בשבת ויום טוב ושומע קריאת ספר תורה במבטא אשכנזי, או שהיה העולה לתורה תימני וקרא

מא. העולה לספר תורה חייב לקרוא בפיו בלחש את הקריאה מתוך הספר תורה עם השליח צבור, ואינו יכול לצאת ידי

לט. העולה לקרוא בתורה, ובירך ברכות התורה, אסור לו להפסיק בשיחה עד סיום הקריאה והברכה האחרונה. מ. אם עבר ודיבר

לז. העולה לתורה צריך לאחוז בספר תורה בשעת הברכה. וטוב שיאחז בתיק הספר תורה הספרדי ובידות ("עץ חיים") בספר התורה

לה. מי שעלה לתורה, וטעה בברכה הראשונה, ובירך 'אשר נתן לנו…', במקום 'אשר בחר בנו…', אם עדיין לא סיים הברכה

לג. העולה לתורה אומר בקול רם "ברכו את ה' המבורך", והקהל עונים אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". לאחר שיסיימו

לא. יעלה אדם לספר תורה רק לאחר שאמרו לו שיעלה, או שיקראו לעולה לתורה בשמו, ואפשר גם ברמז בעלמא. לב.

כט. כשיש בבית הכנסת בעלי ברית – אבי הבן, המוהל והסנדק, נוהגים להעלותם לספר תורה. יש מקומות שנוהגים שבשבת שקודם

כז. כהן או לוי שהם אבלים בתוך שבעת ימי אבלות, אינם עולים לספר תורה, גם בשבת שבתוך ימי האבל. ואפילו

כה. ציבור שמתפללים במקום גדול ובו כמה מניינים, כגון בצד אחד בכותל המערבי, וסמוך אליהם מוציאין ספר תורה במנין אחר,

כג. אם אין כהן בבית הכנסת, קורא ישראל במקום כהן, ואומרים: "אין כאן כהן, יעמוד ישראל במקום כהן", ולא יעלה

כא. העומד באמצע 'פסוקי דזמרה' וקראוהו לעלות לעליית מפטיר ועלה לתורה, צריך שיקרא בעצמו גם את ההפטרה, ובודאי את הברכות.

יט. כהן שהיה קורא קריאת שמע וקראוהו לעלות לספר תורה, אפילו אם קראוהו בשמו אין לו להפסיק, אלא יעלה כהן

יז. המתפלל ונמצא ב'פסוקי דזמרה' וקראוהו לעלות לתורה, רשאי לעלות ויברך ויקרא בלחש עם השליח צבור מילה במילה כרגיל, כדי

טו. אם לא היה כהן בבית הכנסת ומכרו את עליית הכהן – ראשון וקנה את העלייה ישראל או לוי ולאחר

יג. מותר לטלטל ספר תורה מבית הכנסת ולהביאו לבית האבל, שמתפללים שם בשבעת ימי האבל, כדי שיקראו בו בשני וחמישי

יא. קוראים בתורה במנחה של שבת במקום שמפסיקים את הקריאה בשבת בשחרית ומעלים שלושה עולים, וכן בשני וחמישי. אם טעו

ט. כשמוליכים את ספר התורה אל התיבה, צריכים הקהל לעמוד מפניו עד שנושא הספר יגיע לתיבה. מנהג לעמוד גם כשמגביהים

ז. אבל תוך שבעת ימי אבלותו הנמצא בבית הכנסת ביום שני או חמישי – מותר לו לפתוח ההיכל או להוליך

ה. הקורא קריאת שמע וברכותיה, או העומד באמצע פסוקי דזמרה ושמע שהצבור אומרים "וזאת התורה וכו"' בעת הגבהת הספר תורה

ג. פשט המנהג למכור את המצוות לפני פתיחת ההיכל, כדי לחבב את התורה על הציבור. ונהגו למכור את מצוות פתיחת

אנו מתחילים בס"ד לימוד הלכות קריאת התורה. א. בימי שני וחמישי לפני הוצאת הספר תורה אומרים חצי קדיש, ולאחר 'אשרי