קריאת מגילת אסתר בליל פורים מברכים לפני קריאת המגילה 3 ברכות: על מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחיינו. אם לא בירך

נב. מי ששכח לומר "על הניסים" בתפילה ונזכר לאחר שסיים את הברכה, לפני שאמר "שים שלום", אינו רשאי לומר שם

מט. נכון להרבות קצת בסעודה בליל פורים. טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר 'ליהודים היתה אורה ושמחה'

מז. מחר – תענית אסתר, נוהגים בכל תפוצות ישראל להתענות ביום זה בכל שנה, זכר לנס שנעשה ליהודים בשושן ובכל

מה. מקובל להעניק את המעות שנותן עבור "זכר למחצית השקל" לצדקה, לנזקקים. ניתן לתת לתלמידי חכמים שיושבים ולומדים. לא יתן

מג. יש נוהגים לגבות לפני מקרא המגילה מעות "זכר למחצית השקל" ויש שנוהגים ליתנם בתענית אסתר במנחה, ויזהרו שלא לקרות

  לט. אמרינן בגמרא 'חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', כוונת הגמ' שצריך לשתות

לז. כל אחד ואחד – אנשים, נשים וילדים (שהגיעו לגיל חינוך), חייבים לשלוח משלוח מנות ביום, ולא בלילה. על כל

לה. כל יהודי חייב לתת ביום הפורים 2 מתנות לשני עניים, [לכל עני מתנה אחת]. לכתחילה ראוי לתת לעני כסף

לג. לאחר החזרת ספר התורה לארון הקודש קוראים את המגילה ולאחר סיומה אומרים "אשרי, ובא לציון", אין אומרים "למנצח". לפני

לא. נוהגים כל הקהל לומר ביחד ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם, והם: "איש יהודי היה בשושן הבירה" ; "בלילה

כט. לאחר סיום הקריאה, גם בלילה וגם ביום, בנוכחות עשרה, מברכים את ברכת "הרב את ריבנו". הקורא ביחיד, (אף על

כז. לכתחילה על החזן לקרוא את כל עשרת בני המן בנשימה אחת, מ'ואת פרשנדתא' ועד 'עשרת', כדי להודיע שכולם נהרגו

כה. הקורא את המגילה פושט אותה כאיגרת, שאינה מונחת כשהיא גלולה, אלא כולה פתוחה וכפולה דף על דף, משום שכתוב

כג. לפני תחילת הקריאה יאמר בעל הקורא שמכוין להוציא את הקהל ידי חובת הקריאה, ויעורר את תשומת לב הקהל שיכוונו

יט. צריך שיהיה לכל אחד מהשומעים מגילה, (אפילו שאינה כשרה), כדי שאם יחסיר מילה או שתים, כגון בזמן שהילדים מכים

יז. יש לקרוא / לשמוע את המגילה כולה, מתחילתה ועד סופה, ולדקדק היטב בקריאת המגילה, שלא לדלג אף על תיבה

טו. קוראים את המגילה בלילה, וזמנה מצאת הכוכבים ועד עלות השחר. קריאת המגילה של היום זמנה כל היום, מהזריחה ועד

יג. אדם יכול לצאת ידי חובה בשמיעה מאחר, אם יכוין הקורא להוציאו ידי חובה והשומע יכוין לצאת. השומע את קריאת

יא. אשכנזים מברכים ברכת "שהחיינו" ביום הפורים לפני קריאת המגילה, (ולא על שאר מצוות הפורים) ומכוונים להוציא את שאר מצוות

ט. כולם חייבים בקריאת המגילה. נשים חייבות במצוה זו, על אף שזו מצוה שהזמן גרמא, כיון שגזירת ההשמדה "איימה" גם

ז. מברכים לפני קריאת מגילת אסתר שלוש ברכות, (גם ביום וגם בלילה): א. "על מקרא מגילה". ב. "שעשה ניסים". ג.

ה. בשבת שקלים (שבת הקרובה) מוציאים שני ספרים, באחד קוראים פרשת השבוע ובשני למפטיר פרשת 'שקלים', מתחילת פרשת 'כי תשא'

ג.     שבת שקלים, לזיכרון מצות 'מחצית השקל', שהיו מחויבים לתת ללשכה לקרבן התמיד בכל שנה, כשבית המקדש היה קיים. ד.

א. שבת הקרובה, פרשת ויקהל, הינה שבת שקלים. חז"ל תיקנו לקרוא החל מהשבת הסמוכה ביותר לראש חודש אדר, (השנה, שיש