לא. שליח ציבור צריך לעמוד כשאומר ברכת 'ישתבח'. לגבי שאר המתפללים – מנהג האשכנזים שכל אחד עומד, ומנהג הספרדים שאפשר

כט. מי שבירך על קפה או תה קודם 'ברוך שאמר' ושתה, אך לא סיים את שתיית הקפה או התה ורוצה

כז. העומד בפסוקי דזמרה והגיע שליח הציבור בחזרת התפילה למודים, אין לו לענות עם הצבור "מודים דרבנן" כולו, אלא ישחה

כה. נהגו לעמוד בשעת אמירת 'ברוך שאמר' ובשעת אמירת 'ויברך דוד', האשכנזים נוהגים לעמוד גם ב'ישתבח'. כו. העומד בפסוקי דזמרה

כג. בשעת אמירת 'ברוך שאמר' יאחז בידו את שתי הציציות שמלפניו ובסיום הברכה ינשקם. מותר לומר פסוקי דזמרה גם לפני

כא. אם אוחז באמצע פסוקי דזמרה ונזכר שלא בירך ברכות התורה, יאמר אותם שם עם הפסוקים שלאחריהם. ואם כבר התחיל

יט. לגבי ברכות השחר – ברכת 'על נטילת ידים' יקפיד לאומרה לפני התפילה, כיון שאי אפשר להשלימה לאחר התפילה. אם

יז. נהגו לעמוד באמירת "ברוך שאמר" וב"ויברך דוד", גם המתפלל ביחידות צריך לעמוד. יח. מי שלא היו לו טלית ותפילין

טו. עיקר פסוקי דזמרה הוא הפרק ״אשרי יושבי ביתך״. צריך לכוין על הפרנסה בפסוק 'פותח את ידך', שכל האומרו בכוונה

יג. לכתחילה ראוי ונכון לבוא לבית הכנסת בתחילת התפילה, כדי שלא יצטרך לדלג על פסוקי דזמרא. יד. מי שהתאחר לבוא

יא. לכתחילה לא יקראו לעלות לתורה למי שעומד באמצע פסוקי דזמרה, אלא אם כן הוא הכהן או הלוי היחידים בבית

ט. כשציבור אומר 'שמע ישראל', עפ"י הדין יש לומר עמהם פסוק ראשון של קריאת שמע, כדי שלא יראה שכביכול אינו

ז. מותר לענות אמן על ברכות באמצע פסוקי דזמרה, לאחר 'ברוך שאמר', משום שאמירת 'אמן' נחשב כשבח וזמרה ואינו נחשב

ה. אף על פי שאסור להפסיק בשיחה מתחילת 'ברוך שאמר' עד סוף תפלת שמונה עשרה, מכל מקום מי שעבר והפסיק

ג. ברכת 'ברוך שאמר' היא הברכה שפותחת את פסוקי דזמרה, וברכת ישתבח היא הברכה שמסיימת אותם, לכן אסור להפסיק ביניהם

א. צריך ליטול ידיו לפני התפילה, אע"פ שלא התלכלכו, כולל לפני תפילת שחרית. אם לא הסיח דעתו מהנטילה של שחרית,