יט. השותה יין פחות משיעור ברכה אחרונה, ושתה אחר כך משקאות קלים, אף על פי שאינו מברך עליהם ברכת 'שהכל',

יז. אכילה שמחייבת בברכה אחרונה הינה לעיסה, (למעט לעיסת מסטיק, שאין לברך אחריה ברכה אחרונה, משום שאינה אכילה).   יח.

טו. השותה מים קרים, או כל משקה קר בשיעור של 'רביעית' בבת אחת, צריך לברך בורא נפשות אחר השתיה. אם

יג. השותה קפה או תה חמים, שדרך שתייתם איטית ונמשכת יותר מזמן 'אכילת פרס', יש מחלוקת האם יברך ברכה אחרונה,

יא. צריך לברך ברכה מעין שלש מיושב, ואם בירך מעומד או כשהוא מהלך, יצא. בשאר ברכות, מעיקר הדין אין צריך

ט. הטועם את התבשיל לדעת אם הוא מתובל כראוי וכדומה, אם טועם פחות מרביעית, (שיעור קטן) אינו צריך לברך ברכה

ז. אם אכל עוגה כשיעור, וגם מפירות שבעת המינים כשיעור, וגם שתה רביעית יין, כולל הכל בברכה אחת, ויאמר: 'על

ה. מי שאכל עוגה כשיעור ואכל גם מפירות שבעת המינים כשיעור, יכול להוציא בברכה 'מעין שלוש' את חברו שאכל רק

ג. אם הסתפק אם בירך 'ברכה מעין שלש' (על המחיה) או לא – אינו חוזר לברך, משום שלרוב הדעות אינה

א. האוכל חצי כזית, ויצא מחוץ לבית, וחזר לבית ואכל חצי כזית נוסף, אף שצריך לחזור ולברך ברכה ראשונה על