יא. האוכל שני מינים, האחד עיקר והשני טפל לו, מברך על העיקר בלבד, בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה, ופוטר בכך את הטפל. אין חילוק בין אופן ששני המינים מעורבים זה בזה, לבין אופן שכל אחד ניכר בפני עצמו, בכל אופן העיקר פוטר את הטפל.
יב. המברך על העיקר פוטר את הטפל, גם אם בשעת הברכה על העיקר לא היה לפניו הטפל, אך התכוון גם עליו.