יב. אם עבר זמן 'תוך כדי דיבור' ולא בירך – לא יברך. אם "שח" לאחר שראה, ועדיין לא עבר זמן 'כדי דיבור', זה לא הפסק, ויכול לברך.
יג. אם הברק והרעם לא היו תכופים זה אחר זה, מברך תחילה על הברק (שהוא נראה תחילה) 'עושה מעשה בראשית' ואחר כך על הרעם 'שכוחו וגבורתו מלא עולם' [ופירוש הברכה הוא: ברוך הנותן כח לטבע להראות כח יוצר בראשית, כדי שייראו מלפניו].