ג' ניסן תשפ"ב – מכירת חמץ

יג. מי שיש ברשותו חמץ ואינו יכול לבערו מן העולם ואינו רוצה להפסיד אותו – יש לו תקנה, שימכרנו לגוי. אין למכור את כלי החמץ, אלא את החמץ הבלוע בכלים, (אם ימכור גם את הכלים, ייחשבו ככלי של נכרי ויתחייבו בטבילה לאחר הפסח, כדין הקונה כלים מן הגוי).

יד. במכירת החמץ, יש לזכור לפרט גם את ארגז התרופות.