תקציר הלכות חג השבועות תשפ"ג
הכנות לחג השבועות
- מצוה להיטהר לקראת הרגל בטבילה במקווה, רצוי לאחר חצות, אך אפשר להקדים לשעה שלפני.
- השנה חג השבועות חל ביום שישי, ולכן צריך לזכור להניח עירוב תבשילין ביום חמישי. גם מי שלא עושה מלאכה מיו"ט לשבת צריך להניח, כדי שיוכל להדליק נרות שבת.
- נוהגים להדליק נר נשמה, לפני כניסת החג. גם מי שלא מדליק נר נשמה בחג, ידליק נר שידלק 25 שעות, כדי שיוכל להעביר ממנו אש דולקת, להדליק נרות שבת בערב שבת.
- יש נשים המברכות 'שהחיינו' בהדלקת הנרות ויש שיוצאות ב'שהחיינו' כששומעות את הקידוש.
מנהגי חג השבועות
א. נוהגים לעטר פרחים בביהכ"נ ובבתים לכבוד החג, זכר למעמד הר סיני, שהיו עשבים סביב לו.
- נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות, זכר שהצטוו בנ"י במתן תורה במאכלות אסורות ולא יכלו לאכול מאכלי בשר, (שנצרכה לכך הכנה ובקיאות רבה) ואכלו מאכלי חלב.
- נכון להגיד את כל התהילים בשבועות, משום שדוד (שחיבר את תהילים) נפטר ונולד בשבועות.
- נוהגים לקרוא מגילת רות. יש מנהגי אשכנז שקוראים במגילת קלף, ויש שנהגו לברך בקריאה זו.
ליל שבועות / תפילות ולימוד בשבועות
- מאחרים להתפלל ערבית בליל שבועות, שיהיה ודאי לילה, כדי שיהיו 'שבע שבתות תמימות'.
- נוהגים להיות ערים בליל שבועות ולעסוק בתורה, כתיקון שכשקיבלו בנ"י תורה, מצא אותם הקב"ה שישנו והעיר אותם לקראת קבלת התורה. יש להיזהר מלדבר דברים בטלים בלילה זה.
- מי שלא ישן כל הלילה, למנהג האשכנזים אינו מברך ברכת 'אלוקי נשמה', וברכת 'המעביר שינה', אבל מנהג הספרדים מברכים את כל הברכות.
- אם הולך לשירותים לפני התפילה, לאשכנזים מברך 'על נט"י' ו'אשר יצר'. זמן נט"י בעלות השחר.
- מי שהיה ער בליל שבועות ועושה קידוש לאחר התפילה, אם אוכל עוגת גבינה יקפיד לאכול כזית מהמזונות עצמם ולא רק מהמילוי שבה או תוספות אחרות, כדי לקיים דין קידוש במקום סעודה.
שמחת יום טוב
- יש חיוב שמחה ביו"ט. בזמנינו השמחה היא ביין, וכן נפסק להלכה שחובה לשתות יין ביו"ט.
- מצוה לאכול בחג בשר בהמה, לקיים מצות שמחת חג. אם אין לו, אפשר לקיים המצוה גם בעוף.
- מצוה לשמח את הנשים בבגדים ובתכשיטים נאים לכבוד החג.
דיני יום טוב שחל בערב שבת
- יש לאכול את סעודת החג לפני תחילת שעה עשירית (שעה זמנית).
- אין להחליף את בגדי החג לבגדי שבת בכניסת שבת, כיון שהוא זלזול בשבת (שהרי בגדי יו"ט חשובים יותר מבגדי שבת). אך בשבת בבוקר אפשר ללבוש את הבגדים המיוחדים לשבת.
- מדליקים נרות שבת בהעברת אש מנר דולק. ניתן להדליק מפלג המנחה עד זמן קבלת שבת. המדליקה בשמן, עדיף שתוסיף שמן ופתילה חדשה לכוסיות, מבלי להוציא את הפתילה הישנה.
הלכות עירוב תבשילין
- יש להקפיד לכתחילה לבשל ביום שישי בצהרים, כדי שיוכל להנות ממנו ביו"ט עצמו.
- יש להניח עירוב תבשילין ביום חמישי, לפני הדלקת נרות חג.
- מקובל לבשל ביצה + פת לעירוב תבשילין, ויש עושים על חתיכת בשר או דג.
- מי שלא מבשל או מכין מיו"ט לשבת יניח עירוב תבשילין ללא ברכה, שיוכל להדליק נרות שבת.
- מי שמתארח בשבת (כולל זוג נשוי המתארח אצל הוריו) יניח בעצמו עירוב תבשילין מערב יו"ט ולא יברך, או שהמארח יזכה לו את העירוב תבשילין ויגביה את העירוב לפני כניסת החג.
- השוהה בבית מלון יוצא ידי חובה בעירוב תבשילין שעושה המשגיח, שמזכה עבור כולם.
- את העירוב אוכלים בשבת (לא לפני). נוהגים להשתמש בפת ללחם משנה לסעודה שלישית.
- לכתחילה ראוי להסתמך על עירוב תבשילין בהכנות מיו"ט לשבת רק במלאכות הקשורות לאוכל. ראוי להחמיר שלא לגלול ס"ת מיו"ט לשבת ושאר הכנות, אלא אם כן ישתמש בהם ביו"ט עצמו.
- אם הניח עירוב תבשילין מותר לסדר את הבית כשיש עדיין שהות בחג להנות ממנו, אך טוב יותר לסדר את הבית בעוד היום גדול, שלא ניכר שעושה זאת לכבוד שבת.
- הרוצה לרחוץ כלים ביו"ט לשבת (שהניח עירוב תבשילין), ידיח כשיש שהות ביום לאכול בהם.
- מותר להוציא אוכל מבושל מההקפאה לשבת, וראוי להוציאם כשיוכל להנות מהם ביו"ט.
חג שמח, שנזכה לקבל את התורה מתוך שמחה
