א. חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות, ומונים 100 ברכות מערב עד ערב, ולא מבוקר עד בוקר. גם בשבת ויום טוב צריך לברך מאה ברכות, ולכן ראוי לכל ירא שמים למנות את הברכות שמברך מליל שבת, כדי להשלים למאה ברכות. אם אי אפשר לו להרבות במיני מגדנות, יפטור עצמו בשמיעת ברכות התורה וברכות ההפטרה.
ב. כל פרי שהוא מסופק עליו אם ברכתו 'האדמה' או 'העץ', יש לברך עליו מספק 'האדמה', (ולא 'שהכל'), משום שהיא "ברכה מבוררת", ועדיפה יותר, בניגוד לברכת 'שהכל נהיה בדברו שהיא ברכה כוללת, ומה שאמרו חז"ל "על הכל אם אמר שהכל יצא", היינו בדיעבד. כשיש לפניו פרי שמסופק עליו אם ברכתו 'האדמה' או 'העץ', ופרי שברכתו ודאי 'האדמה', יברך 'האדמה', ואף בשבת אינו רשאי להקדים לברך 'שהכל' על הפרי שמסופק בברכתו.