כ"ו שבט תשפ"ב – דיני טעות וספק ברכות (ב) – ברכת הטועם

ג. הטועם את התבשיל וכוונתו גם לטעימה וגם ליהנות, יש להסתפק אם צריך לברך, ונראה יותר שצריך לברך. נכון יותר לכוין בפירוש לשם הנאת אכילה, שאז יוכל לברך.

ד. מי שבירך על מאכל ונתנו לתוך פיו לשם אכילה ופלט, ברכתו אינה ברכה לבטלה, משום שהחיך נהנה ממנו, אמנם אם המאכל עדיין לפניו, לכתחילה טוב שיקח מעט מהאוכל ויבלע ממנו מעט.