כ"ו טבת תשפ"ב – דיני שאר ברכת שהכל (א)

א. על כל דבר שאין גידולו מן הארץ, כגון בשר בהמה, חיה ועוף, דגים, ביצים, חלב, מים, גבינה וכיו"ב מברכים "שהכל נהיה בדברו". על קציצות בשר, אף שיש בו תערובת של תפוח אדמה וכדומה, וכן על שניצל [אף שנתנו עליו מעט קמח עם ביצה קודם הטיגון] מברכים 'שהכל'. ואין חילוק בזה בין שניצל הנעשה בבית, לבין שניצל הנעשה באולמות ובתי מלון, כיון שעיקר כוונת האוכל, לאכול את העוף והטיגון בקמח נועד בעיקר לדבק ולמראה.

ב. הגומע ביצה חיה כדי לצחצח את קולו וכדומה והוא נגעל ממנה ואין לו מזה שום הנאה, אין לו לברך ברכת 'שהכל'. אבל אם נהנה ממנה כל שהוא, יכול לסמוך על האומרים שיכול לברך עליה 'שהכל'.