ג. בכל חודש ניסן אין נופלים על פניהם ואין אומרים וידוי ותחנונים, מפני שכל ימי החודש הם ימי שמחה, שהרי בר"ח ניסן הוקם המשכן ו-12 נשיאי שבטי ישראל הקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח במשך 12 יום, נשיא אחד בכל יום. כל אחד מהנשיאים היה עושה יום טוב ביום שהקריב. למחרת, י"ג בניסן היה אסרו חג שלהם. י"ד בניסן – ערב פסח, לאחר מכן 7 ימי הפסח, כ"ב בניסן – אסרו חג פסח.
ד. נמצא שרוב ימי חודש ניסן מקודשים לימי שמחה וששון לישראל. לכן אין ראוי לומר וידוי ותחנונים ונפילת אפים בימים אלו.