נה. הקורא צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא בפיו בקריאת שמע ובברכותיה. בדיעבד, אף אם לא השמיע לאוזניו יצא, בתנאי שהוציא את המילים בשפתיו. אך אם רק הרהר בליבו, לא יצא ידי חובה.
נו. לדעת רוב הפוסקים יכול האדם לצאת ידי חובה מדין 'שומע כעונה', על ידי שישמע מחברו את קריאת שמע, אמנם יש צורך שיבין השומע את הדברים, ואפילו אם הוא שומע את הקריאה בלשון הקודש.