כ"ב כסלו תשפ"ב – תפילות בחנוכה (ב)

לג. מתפילת מנחה של ערב חנוכה (כ"ד בכסלו) עד סוף חנוכה, אין אומרים תחנון, ולא א-ל ארך אפים, ולא למנצח… יענך… ולא מזמור תפילה לדוד.
לד. ימי החנוכה לא נקבעו לימי משתה ושמחה, כיון שלא היתה הגזירה על הגוף, אלא על הנפש. יש אומרים שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, כיון שבימים אלו היתה חנוכת המזבח בימי החשמונאים [ואף הקמת המשכן במדבר הסתיימה בכ"ה בכסלו, אלא שהמתינו בהקמתו עד לחודש ניסן].