ז. לכתחילה אין לדבר דברים בטלים עד שיבלע מהפת, גם לא לענות לקדיש ולקדושה. אם דיבר בעודו לועס, אין צריך לחזור.
ח. שכח ואכל ללא שבירך המוציא תחילה, אם יכול לאכול עוד מהפת יברך ויאכל, אולם אם סיים סעודתו ואינו יכול לאכול עוד מהפת, לא יברך 'המוציא' לאחר האכילה. אם הוא מסופק אם בירך 'המוציא' או לא, אינו חוזר ומברך, משום הכלל: "ספק ברכות – להקל". אם יוכל לשמוע את הברכה ממישהו אחר וייצא ידי חובתו – עדיף שיעשה כך.