י"ט חשוון תשפ"ב – הלכות בציעת הפת (א) – הפסקה בין בציעה לנטילה
א. מעיקר הדין מותר לדבר בין הנטילה לברכת המוציא, אך טוב ונכון להזהר שלא לדבר כלל בין הנטילה להמוציא, בין בחול בין בשבת. ומכל מקום אם שמע קדיש או קדושה בין הנטילה להמוציא, או שמע את חברו מברך, עונה אמן אחר הקדיש והברכה. ראוי שלא להפסיק כלל בין הנטילה לברכה.
ב. לא יבצע את הלחם בשעת הברכה עצמה, משום שלכתחילה אין לעסוק בשום דבר בעת שמברכים. אם יש לו פת שלם מצוה מן המובחר לבצוע עליו גם בימות החול. יברך "המוציא לחם מן הארץ", ויתן ריוח בין המילה "לחם" לבין המילה "מן הארץ", ואם בירך מוציא לחם מן הארץ, יצא.
