ה. מנהג לטבול בערב יו"כ במקוה טהרה, ללא ברכה. בסעודה המפסקת יש נוהגים לטבל פרוסת המוציא בדבש או בסוכר. ומכל מקום נכון להביא גם מלח על השלחן. צריך לסיים אכילתו ושתייתו מבעוד יום, משום שמצוה מהתורה להוסיף מחול על הקודש.
ו. את הוידוי צריך להגיד בעמידה, וטוב שיתכופף וישחה באמירת הוידוי (כמו ב'מודים') לאות הכנעה, ויכה באגרופו בנחת כנגד לבו. אין להפסיק בשיחה באמצע הוידוי, אולם מותר לענות לקדיש או קדושה, ואפילו באמצע עיקר הוידוי – 'אשמנו, בגדנו' וכו'.