ג' טבת תשפ"ב – דיני ברכת פירות האילן (ד)

ז. על המשקים היוצאים מכל מיני פירות, מברך 'שהכל', פרט לענבים וזיתים. וכן דבש הזב מתמרים, [ודבש דבורים], מברך עליו 'שהכל'. ואין חילוק אם יש במיץ תערובת מים, או שהוא מיץ טבעי. וגם אין לחלק בזה בין מיץ שיצא מהפרי מאליו, לבין אם נסחט על-ידי אדם. ולכן מיץ הנמצא במילון, אם שותהו לבדו מברך עליו 'שהכל'.

ח. פרי גמור המטוגן או מבושל, אף שנתרסק בבישול מברך עליו כברכתו העיקרית. אבל אם נימוח בבישול עם המים, עד שנעשה נוזלי כמי פירות, יברך 'שהכל', ואין חילוק בזה בין פירות העץ לפירות האדמה או ירקות.