ב' שבט תשפ"ב – דיני הפסק וטעות בברכות (א)  

א. על הכל אם בירך 'שהכל', יצא. אם יש לפניו משקה שבדעתו היה לשתות ממנו וגם פרי וטעה ובירך על הפרי ברכת 'שהכל', (ולא 'בורא פרי העץ') יצא, ולא יברך גם על השתיה. מי שטעה ובירך על המים ברכה ראשונה "בורא נפשות רבות", יצא בדיעבד. וטוב שיהרהר ברכת 'שהכל' בלבו. כל אלו הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה. ולכתחילה יש ליזהר בזה אף בשתיקה.

ב. בכל הברכות לכתחילה צריך להשמיע לאזניו, ואם ביטא בשפתיו ולא השמיע לאזניו יצא. אם הרהר ברכה ראשונה בלבו, יהרהר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ויחזור לברך בביטוי שפתים. אבל אם הרהר ברכת 'אשר יצר' בלבו, או ברכה 'מעין שלש' וברכת 'בורא נפשות' וכן ברכות השחר וברכות התורה וברכת המזון, יצא, ואינו חוזר לברך.