כ"ז שבט תשפ"ב – דיני טעות וספק ברכות (ג)

ה. הטועם את התבשיל, לראות אם יש בו יותר או חסר מלח, וכיו"ב, אפילו אם הוא בולע, עד שיעור כזית [ובמשקים עד שיעור רביעית], אין צריך לברך כלל, כיון שדעתו לטעימה. ואם דעתו לאכילה, מברך אפי' על כל שהוא.

ו. אם הסתפק אם בירך ברכה ראשונה או לא, מותר לו לאכול או לשתות בלי ברכה. אם יכול לשמוע הברכה מאחר ולצאת ידי חובה מספק, או להרהר הברכה בלבו, עדיף.