ה. השומע ברכה מחברו והתכוון המברך להוציא ידי חובה בברכתו וגם השומע התכוון לצאת וענה 'אמן' אחר ברכת המברך אינו רשאי לחזור לברך בעצמו, שהרי יצא ידי חובה, עפ"י הכלל "שומע – כעונה", והואיל וענה אמן, הרי הוא כמוציא הברכה מפיו, ואם יברך אחר זה הוי כברכה לבטלה.
ו. מי שמסופק באיזו ברכה אם חייב לברך או לא, רשאי לשמוע הברכה מפי חברו שהוא חייב בודאי באותה ברכה, באופן ששניהם מכוונים לצאת בברכה ההיא, ואין בזה שום חשש איסור לברכה לבטלה.
