ט"ו אלול תשפ"ב – הלכות פרוזבול (א)

א. כתוב בתורה "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו…" (דברים טו, א-ב)
ב. כל מי שיש לו בעלי חוב שחייבים לו ממון, שביעית משמטתו, ואסור לתובעו אחרי שנת השמיטה. אין מברכים על מצוה זו, הואיל והיא מצוה שאין בה מעשה.