ג. השומע ברכה מחברו והתכוון המברך להוציא ידי חובה בברכתו וגם השומע התכוון לצאת וענה 'אמן' אחר ברכת המברך, חייב לטעום (כל שהוא), כדי שתחול הברכה עליו, ולא תהיה כברכה לבטלה לגביו.
ד. ניתן לצאת ידי חובה בשמיעת הברכה מאחר, רק אם שמע את הברכה מתחילתה ועד סופה והתכוון לצאת בה ידי חובה והמברך התכוון להוציא אותם ידי חובתם.
