גליון תורתך שאלתי – חג סוכות תשפ"ד

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר (ויקרא כג, מ)

מה ההקשר בין 'פרי עץ הדר' לאתרוג?

אבן עזרא: "כי אין פרי עץ יותר הדר ממנו, ודרשו בו 'הדר באילנו' בדרך אסמכתא".

רבי חיים פלטיאל: "וסמך לדבר כי פרי עץ הדר בגימטריה אתרוגים".

וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל (ויקרא כג, מ)

מדוע הצטוו עם ישראל על ד' מינים רק בסוכות, ולא בפסח או בשבועות?

מדרש ויקרא רבה (ל, ב): "אמר רבי אבין: משל לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעין מאן הוא נוצח, אלא מאן דנסב באיין בידיה אנן ידעין דהוא נצוחייא. כך ישראל ואומות העולם באין ומקטרגים לפני הקב"ה בר"ה, ולית אנן ידעין מאן נצח. אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעין דישראל אינון נצוחייא. לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם: 'ולקחתם לכם ביום הראשון'".

בכור שור: "כדי שתראו שיצאתם זכאין מבית דין, שתיראו כשרים שמוליכים בידם פירות יפות לריח טוב, וענפי עץ לטייל ותשמחו שבעת ימים לבד שמיני עצרת. אבל בפסח אתם טרודים ללקט תבואות מן השדה, כגון שעורים ושאר פירות המתבכרות… וכן בשבועות. אבל עכשיו הרי אתה פנוי".

בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת (ויקרא כג, מב)

מדוע הדגישה התורה באופן מיוחד את חובת ישיבת הגר בסוכה?

הנצי"ב מוולוז'ין: "להזהיר כל האזרח על ישיבת הסוכה, משום דתכלית המצוה לפי הפשט לצאת מישיבת קבע לדירת עראי, כדי שישימו בעלי האסיף אל לב שמכל מקום אינם כתושבים בארץ אלא כגרים… הייתי אומר דמצות סוכה לא ניתן אלא לבעלי קרקע בא"י ויש לו אסיף ולבו רחב עליו, אבל עני הנודד אין צריך למצות סוכה, משום הכי חזר והזהיר 'כל האזרח…', ופירש הטעם על זה במקרא הסמוך".

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא כג, מג)

מדוע הצטוו לשבת בסוכות בחג ובמועד זה דוקא?

רשב"ם: "… ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה".

אבן עזרא: "ואם ישאל שואל למה בתשרי זאת המצוה, יש להשיב, כי ענן ה' היה על המחנה יומם, והשמש לא יכם. ומימות תשרי החלו לעשות סוכות בעבור הקור".

רבי חיים פלטיאל: אם היו מצטווים על עשיית סוכות בפסח, ניתן היה לומר שעושים זאת לצל, כדי להגן עליהם מפני השמש, ולא היה ניכר שעושים זאת משום ציווי הקב"ה. אולם משציווה הקב"ה לעשות את הסוכות בתחילת החורף, בזמן שבני אדם מתכנסים בבתיהם, ניכר שזה זכר לענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר.

לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא כג, מג)

אביו של רבי יונתן אייבשיץ שאל אותו בילדותו, מדוע בחג סוכות הילדים לא שואלים 'מה נשתנה', שעוזבים את הבית ויוצאים לדירת עראי, כפי שהם שואלים בליל פסח.

השיב לו ר' יונתן, שהילדים הורגלו שעם ישראל נמצא בגלות ולכן לא שואלים על שגולים בסוכות מהבית. אבל בפסח שהם רואים שינוי, שנוהגים כבני חורין, הם תמהים ושואלים 'מה נשתנה'.

הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת

מדוע זאת מזכירים בברהמ"ז רק בסוכות?

בשבת חול המועד סוכות מפטירין בספר יחזקאל (פרקים לח-לט) אודות מלחמת גוג ומגוג "והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל", הואיל וזמן מלחמת גוג ומגוג יהיה בחודש תשרי.

הגמרא במסכת ברכות [דף ז ע"ב] אומרת שעיקר מלחמת 'גוג ומגוג' תהיה "על ה' ועל משיחו". בחג הסוכות מציינים את מלחמת גוג ומגוג, מלחמה שתהיה "על ה' ועל משיחו". המשיח כידוע הוא מבית דוד, ועל כן אנו מבקשים בחג סוכות "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת".

ושאבתם מים בששון

מה המיוחד במים ששואבים ומדוע דוקא בחג סוכות?

רבי לוי יצחק מברדיטשב: בראש השנה עושים תשליך ומשליכים את כל העבירות לים, כפי שנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". אך בחג הסוכות, בשמחת החג, עושים תשובה מאהבה.

חז"ל אמרו (יומא פו:) שהשב בתשובה מאהבה, זדונות נהפכים לו לזכויות.

אם כן, כל העוונות שהושלכו בראש השנה למצולות ים, נהפכו לזכויות. בחג הסוכות שואבים את המים בששון, ומבקשים שאותן עבירות שהושלכו, יהיו מעתה הזכויות שלנו.

אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב

מדוע בברכה על ד' מינים מזכירים רק את הלולב?

• משום שהוא הגבוה והניכר מכולם.
• חז"ל אמרו שכמו שהתמר יש לו רק לב אחד (גזע אחד, בלי פיצול ענפים), כך ישראל יש להם לב אחד לאביהם שבשמים.
• ראשי תיבות של המילים "ולקחתם לכם ביום" – לולב.