חג הסוכות הזה, זמן שמחתנו
על אף שנצטווינו לשמוח בכל המועדים, רק את חג הסוכות מכנים בנוסח התפילה "זמן שמחתנו", מדוע?
רבי יוסף בכור שור: בימים הנוראים זוכה האדם שימחלו עוונותיו, ומתוך כך הוא מגיע לחג הסוכות בשמחה ובטוב לבב, כפי כתוב (קהלת ט, ז): "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך".
רבי שאול בראך (רבה של קאשוי): את כל חגי ישראל ניסו אומות העולם לחקות וקבעו לעצמם חגאות הדומים במקצת, אך לחג הסוכות לא מצאנו כל זכר בדתות הגוים. אנו מתפארים ומודים לה' בתפילה ואומרים שהוא זמן שמחתנו בלבד, שכלל לא התערבה בו יד זרים.
רבי חיים פרידלנדר: כשאנו יוצאים בחג הסוכות מדירת הקבע שלנו בעולם הזה, ומתוך בטחון מלא בה' יתברך, נכנסים לחסות בדירת עראי, בצלא דמהימנותא, שורה עלינו השמחה כמאליה, שכן כתוב (תהלים לג, כא): "כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו".
נתיבות שלום: במהלך השנה אנו שקועים בענינינו הגשמיים ולבנו דואג על נכסינו, כפי שקבעו חז"ל: "מרבה נכסים מרבה דאגה" (אבות ב, ז). בשגרה קשה לנו לשמוח, אך בחג הסכות אנו מתנתקים מנכסינו הגשמיים, כשאנו יוצאים מדירת ארעי לדירת קבע, ומשסרה מעלינו הדאגה, שורה עלינו השמחה.
