גליון שביעי של פסח תשפ"ג

כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם (יג, יז)  

מה היה החשש?

רבי אברהם בן הרמב"ם: היו שם אויבים, הקב"ה לא רצה שהוא יפחיד אותם, והם ייראו שמא יתנפלו עליהם אם יעברו בארצם.

אלשיך: שמא הערב רב, שחלשים באמונה בהקב"ה, כשיראו מלחמה, ירצו לשוב למצרים.

וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם (יג, יח)  

מה ביאור 'וַיַּסֵּב'? מה עשה הקב"ה?

מדרש אגדה: "שהסיבן במסיבה מבני מלכים, ומיכן להסבת פסח מן התורה".

רש"י: "הסיבם מהדרך הפשוטה לדרך העקומה".

אבן עזרא: הוליכם הקב"ה בדרך סיבוב, הדרך הרחוקה יותר.

וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ (יג, יט)

מדוע משה עסק בהם, ולא בני יוסף?

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי: "כיון שראו בניו שהיה משה וישראל מתעסקין בו, אמרו: הניחו לו, כבודו במרובין יתר ממועטין".

פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם (יג, יט)  

מדוע כפל הלשון 'פָּקֹד יִפְקֹד'?

אלשיך: זה היה הסימן שמסר יוסף לבניו, שיאמרו לבניהם לשון פקידה כפולה, שיידעו מי הגואל האמתי ולא יתעו.

וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת (יד, ב)

מדוע בני ישראל הצטוו לשוב לאחור?

רש"י: כדי להטעות את פרעה, שיחשוב שהם תועים בדרך.

חזקוני: מאחר שקבעו זמן, ואמרו לפרעה 'נֵלֲכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר', לא רצה הקב"ה שהמצרים יחזיקו אותם כבדאים.

וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם (יד, ד)

מדוע היה צורך להכביד את לבו?

מדרש אגדה: "שלא היה בלב פרעה לרדוף אחר בני ישראל, אבל הקב"ה נתן בלבם לרדוף אחר בני ישראל".

רמב"ן: לאחר מכת בכורות פחד מהם פרעה, וביקש 'וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי'. מהפחד לא היה מעז לרדוף אחריהם, ולכן חיזק הקב"ה את ליבו, שירדוף אחריהם.

וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ (יד, ו)

מדוע פרעה אסר את רכבו בעצמו?

אלשיך: פרעה אסר את רכבו בעצמו, וכך השפיע על המצרים שיצטרפו אליו, שהרי מי רואה את המלך אוסר רכבו ואינו מצטרף.

 

 

הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ… אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם (יד, יג)

מדוע הוסיף משה את המילה 'הַיּוֹם'?

אור החיים: במילה 'הַיּוֹם' התכוון להסיר מליבם את חששם, (שחלף עם יציאתם ממצרים). הם חששו שקץ הגאולה הוא 12 חודשים נוספים. על כך אמר להם: 'הַיּוֹם' יעשה לכם ה' תשועה.

וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ (יד, כז)

מדוע כתוב 'לִקְרָאתוֹ', ולא 'נסים מפניו'?

מדרש אגדה: "ללמדך שכל מקום ומקום שהיו מצרים נסים, היה הים רץ כנגדו".

רשב"ם: כשסובבו את אופני מרכבותיהם לנוס, פגע בהם הים, עוד לפני שהספיקו להסתובב ובא לקראתם.

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל (טו, א)

מדוע כתוב שמשה שר בנפרד מבני ישראל?

פסיקתא זוטרתא: "משה שקול כנגד כל ישראל".

אבן עזרא: משה בעצמו חיבר את השירה, בנ"י למדו אותה וכל אחד שר אותה.

וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן (טו, כ)

מדוע נוסף לה התואר 'הַנְּבִיאָה'?

אבן עזרא: אחותו בנבואה. נקראה כך כדי להבדיל ולהבחין בינה לבין הנשים הנוספות שנקראו בשם זה.

רמב"ן: מאחר שבשירה הוזכרו רק משה ומרים, כיבדה התורה את אהרן וציינה שמו, ביחס מרים אליו, והוסיפה 'הַנְּבִיאָה', לומר שדומה לו בדרגת הנבואה.

וַתִּקַּח מִרְיָם… אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ (טו, כ)

מדוע לקחה תוף (והנשים לקחו תופים), בשונה מהגברים ששרו, ללא כלי נגינה?

רבי יהונתן אייבשיץ: על הגברים שרתה רוח הקודש, ולא הוצרכו להתעוררות שמחה ע"י כלי שיר, בניגוד לנשים שהיו צריכות התעוררות שמחה באמצעות כלי שיר.

וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ (טו, כא)

מה היתה שירתן של הנשים? מה הן אמרו?

מדרש שכל טוב: "מגיד הכתוב, שכשם שאמר משה שירה לאנשים, כך אמרה מרים שירה לנשים, היא אומרת ראשי דברים, והן עונות וגומרות עמה".

אברבנאל: כששמעה מרים את שירת משה וישראל, אמרה גם היא שירה לנשים, דוגמת מה שאמרו ישראל 'שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם'.

אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה (טו, א)

מדוע כפלה התורה את לשונה?

מדרש שכל טוב: "'גָאֹה' במצרים שדנם בעשר מכות, 'גָּאָה' על הים".

אבן עזרא: ללמדנו את עצמת המכה שספגו, שהסוס שיש לו גאוה וגבורה, לצד הרוכב שהוא גיבור, את שניהם השליך הקב"ה בים כמשליך חץ.