בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ויקרא כג, מב-מג)
מדוע הוסיפה התורה את המילים 'לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם'? לכאורה די להורות על ישיבה בסוכה ולנמק 'כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי…'?
החיד"א: יש שאלה, מדוע הציווי לעשות סוכות כזכר לענני הכבוד בתשרי ולא בפסח, החודש שבו יצאנו ממצרים? ועל כך כתבו המפרשים, שבקיץ מזג האוויר חם ודרכם של אנשים רבים לשבת בחוץ, באויר. אם היה הקב"ה מצווה לשבת בסוכות בחודש ניסן, לא היה ניכר שהישיבה בסוכה היא לשם מצוה, כיון שיתכן שיושבים שם רק כדי להתענג באויר. אולם משהציווי חל בתשרי כשמתחיל החורף, כשרוב בני אדם נכנסים לבתיהם, ציוה הקב"ה לשבת בסוכות, כיון שכעת ניכר שהישיבה בסוכה היא לשם מצוה.
התורה ציוותה "בסוכות תשבו…", ונימקה מדוע המצוה חלה בחודש תשרי, משום "למען ידעו דורותיכם". ע"י הישיבה בסוכות בחודש תשרי, יידעו דורותיכם ש"בסוכות הושבתי", רק לשם מצוה.
