אחדות – לימי ספירת העומר

פרשת אמור, פותחת במילים "אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם" רש"י מבאר את כפל הלשון "אמור… ואמרת…", וכותב: "להזהיר גדולים על הקטנים".

רבי אלימלך מליז'נסק שחי לפני כ – 250 שנים בפולין, הסביר את דברי רש"י: אמור… ואמרת… – להזהיר גדולים על הקטנים, להזהיר את האנשים הגדולים עם הקטנים, בדגש על המילה עם. יש כאן מסר חינוכי חשוב – כשאדם מטיף מוסר לילד או לנער, שלא יעשה זאת בצורה ישירה, כדי שהוא לא ייעלב ולא תיפול רוחו.

אז איך עושים זאת? על כך כותב רש"י: יזהיר גדולים עם הקטנים. את המסר העמוק יש להעביר בצורה עדינה ורגישה המתאימה לנפשו של הנער. הנער ישמע את התוכחה וממילא יבין שדברי המוסר מכוונים גם אליו.

שרשה של התוכחה צריך להיות באהבה, כפי שאמר שלמה המלך בספר משלי "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך" יהא בעינך האדם המוכח כחכם, והוכח אותו לא מתוך התנשאות, אלא מתוך אהבה ורצון לעזור, שמתוך דבריך יבין את התוכחה, ולא ירגיש רגשי נחיתות, ומתוך כך יקבל את דבריך.

אגב, זה אותו רבי אלימלך מליז'נסק שטבע את הבקשה המפורסמת בתפילה: "תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך".

דברים אלו אקטואליים בכל יום, בודאי בעיצומם של ימי ספירת העומר, ימים שמציינים את אחד האסונות הגדולים שאירעו בהיסטוריה היהודית – פטירתם של 24000 תלמידי רבי עקיבא בפרק זמן קצר, לפני כ – 1900 שנים, כשהסיבה לכך, עפ"י הסבר חז"ל: משום שלא נהגו כבוד זה בזה.

אין לנו הבנה מה היה שם בדיוק, אולם עלינו להסיק את המסקנות ולהפיק את הלקחים מהמניע לאירוע טרגי זה, עלינו לחזק את היחס והכבוד איש לרעהו.

"תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך".