כולם חייבים בתענית ואסור לפרוץ גדר.
קטנים עד גיל בר מצוה ובת מצוה פטורים מלצום ואף בתענית שעות אינם חייבים.
חולה אף שאין בו סכנה פטור מהצום, ואוכל ושותה כרגיל ללא שיעורים, שבמקום חולי לא גזרו רבנן, ואסור לו להחמיר על עצמו.
הגדרת חולה היא כחולה שמותר לו לקחת תרופות בשבת, והוא או באופן שנפל למשכב או שחולה כל גופו והיינו שהוא במצב שאינו יכול לתפקד.
מי שיש לו רק מיחושים כל עוד שיכול לתפקד כרגיל חייב להתענות.
מעוברות ומניקות אינן צמות, הגדרת מעוברת היא מעת שיודעת שהיא בהריון ]ע"י בדיקת הריון וכד'[, ואף בתוך ארבעים יום ליצירת הוולד. והגדרת מינקת היא כל עוד שמניקה בפועל, ואף הנקה חלקית, אבל אם אינה
מניקה בפועל כלל אף שהיא תוך כ"ד חודש מהלידה צריכה לצום.
יולדת תוך ל' יום ללידתה אינה צמה ואת הל' יום מקלים למנות מעת לעת.
מפלת, אם היא הפילה אחר ארבעים יום מתחילת עיבורה, דינה כיולדת שאינה צמה תוך ל' יום ללידה והפלה.
צריך לדאוג לאפשרות שיוכל לצום, ומי שאם לא יתאמץ לא יהיה בגדר חולה, עליו לעשות כן שיוכל לצום.
אף אלו שמותרים באכילה אין להם לאכול בשר ויין ומיני מעדנים, מלבד קטנים שאינם יודעים להתאבל, שלהם מותר.
