תקציר הלכות חג השבועות תשפ"ב
תקציר הלכות חג השבועות תשפ"ב
הכנות לחג השבועות
- יש להכין לפני כניסת שבת נר נשמה (רצוי ל-48 שעות) להדליק ממנו במוצא"ש נרות הבדלה וחג.
- ראוי להכין נר אבוקה קטן להבדלה במוצ"ש (כי לא ניתן לכבות את הנר בסיום ההבדלה).
- מצוה לטהר עצמו לקראת הרגל, בטבילה במקווה טהרה. השנה יטבול בערב שבת.
שבת קודש – ערב חג שבועות
- אין להכין מאומה משבת לשבועות, ולכן אין להכין בשבת את הספר תורה לקריאת החג למחרת.
- אין להביא את המחזור לביהכ"נ בשבת, משום הכנה. ניתן להביאו מבעוד יום, אם יעיין בו בשבת.
- מותר לישן בשבת זו ביום, אך לא יתכוון ולא יאמר שעושה זאת עבור מוצאי שבת.
- אין לקבוע סעודה בערב יו"ט, כדי שיאכל את סעודת ליל החג לתיאבון, ולכן יש להקדים לאכול סעודה שלישית לאחר מנחה גדולה, ומצוה להקדימה לפני שעה עשירית (סביבות שעה 16:30).
- לאחר השקיעה אסור לטעום כלום (גם לא מים), כל עוד לא קידש.
ליל חג – מוצאי שבת
- אין לערוך את השולחן, לשטוף את הכלים, או להכין אוכל וכיו"ב משבת ליו"ט.
- הכנות ליו"ט יעשו לאחר שעת צאת הכוכבים, לאחר אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'.
- סדר הקידוש – יקנה"ז [ י' יין, ברכת הגפן. ק' קידוש, ברכת 'מקדש ישראל והזמנים'. נ' נר, ברכת 'בורא מאורי האש'. ה' הבדלה, ברכת 'המבדיל בין קודש לקודש'. ז' זמן, ברכת שהחיינו].
- נהגו שגם הנשים שותות מהכוס של הקידוש, (למרות שבהבדלה רגילה הן לא נוהגות לשתות).
- אין מברכים במוצאי שבת זו על הבשמים.
מנהגי חג השבועות
- נוהגים לשטוח עשבי בשמים, פרחים ושושנים בבתי הכנסת ובבתים לכבוד חג השבועות, זכר למעמד הר סיני, שהיו עשבים סביב להר סיני והתמלא כל העולם בריח בשמים.
- נוהגים לאכול מאכלי חלב בשבועות, לזכר שמיד לאחר שנצטוו ישראל במתן תורה על מאכלות אסורות, לא יכלו לאכול מאכלי בשר, שנצרכה לכך הכנה ובקיאות רבה [בדיקת הסכין, וניקור החלב וכו'], ואכלו מאכלי חלב. יש נוהגים לאכול גם דבש, כמו שנכתב 'דבש וחלב תחת לשונך'.
- נכון להגיד את ספר התהילים בשבועות, משום שדוד המלך נפטר ונולד בחג השבועות.
- נוהגים לקרוא מגילת רות בשבועות, כיון שעוסקת ברות, שהיתה סבתא רבה של דוד המלך. למנהג האשכנזים יש לקוראה מתוך מגילת קלף, ויש שנהגו אף לברך על קריאה זו.
ליל שבועות / תפילות ולימוד בשבועות
- בערב שבועות (מוצא"ש) מאחרים להתפלל ערבית, שיהיה ודאי לילה, כיון שנאמר בספירת העומר 'שבע שבתות תמימות'. יש צורך שיהיו ימי ספירת העומר שלמים.
- בתפילה עמידה בליל החג מוסיפים 'ותודיענו' (במקום 'אתה חוננתנו'). שכח לומר 'ותודיענו', אם סיים את הברכה, או אפילו אמר שם ה', אינו חוזר.
- נוהגים להיות ערים בליל שבועות כל הלילה ולעסוק בתורה, כתיקון לפגם שכשקיבלו בני ישראל את התורה, מצא אותם הקב"ה שהם ישנים והיה צריך להעיר אותם לקראת קבלת התורה בבוקר. יש להיזהר מלדבר דברים בטלים בלילה זה, ולא יאבד זמן יקר זה בשיחה בטלה.
- מי שלא ישן כל הלילה, למנהג האשכנזים אינו מברך ברכת 'אלוקי נשמה', וברכת 'המעביר שינה', אבל מנהג הספרדים מברכים את כל הברכות.
- ברכת 'על נטילת ידים', אם הולך לשירותים לפני התפילה, למנהג האשכנזים מברכים 'על נטילת ידים' ו'אשר יצר'. הספרדים אינם מברכים כלל. זמן נטילת ידים מיד בעלות השחר.
- מי שהיה ניעור כל הלילה, יתגבר כארי בשחרית לבל יתן שינה לעיניו, שלא ייצא שכרו בהפסדו.
- על הניעורים בליל שבועות שעושים קידוש לאחר התפילה, להקפיד לאכול כזית מהמזונות עצמם ולא רק מהמילוי שבהם או תוספות אחרות, כדי לקיים דין קידוש במקום סעודה. ולכן בחג השבועות שהרגילות לאכול עוגות גבינה, יש להקפיד על כך שיהיה הכזית מהבצק ולא מהתוספת.
שמחת יום טוב
- יש חיוב שמחה ביו"ט. בזמנינו השמחה היא ביין, וכן נפסק להלכה שחובה לשתות יין ביו"ט.
- מצוה לאכול בחג בשר בהמה, לקיים מצות שמחת חג. אם אין לו, אפשר לקיים המצוה גם בעוף.
- מצוה לשמח את הנשים בבגדים ובתכשיטים נאים לכבוד החג.
- את הקטנים יש לשמח בממתקים שהם שמחים בהם.
חג שמח, שנזכה לקבל את התורה מתוך שמחה
והאר עינינו בתורתך, ודבק לבנו במצוותיך
