עיקר מצוות הדלקת הנרות היא, "פרסומי ניסא", לפרסם ולהודיע את גודל הנס. אין עוד מצוה שכל כך מתחשבים עם ה"פרסום" שלה כמו נר חנוכה, שהרי הלכות רבות נכתבו בגלל 'פירסומי ניסא', שיהיה במקום ששלטה בה עינא, ועד שתכלה רגל מן השוק, ועל הפתח ועוד. וכלשון הרמב"ם והראשונים שעיקר המצווה היא להדליק נרות להודיע ולפרסם את הנס.
ואם כן, היה ראוי לעשות כרוזים בחוצות קריה ולהריע בשווקים וברחובות ולעשות מדורות גדולות על ההרים ועל הגבעות וכיו"ב לכאורה במקום להדליק כמה נרות קטנים בפתח הבית?
אבל רואים מכאן, שהפרסום הגדול לא תלוי בכמות האנשים שמודיעים להם את הנס, ואף לא בכמות המודיעים עצמם, אלא באיכות מי שמאמין בנס ומשבח את הקב"ה עליו בכל ליבו בדיוק לפי ההלכה.
אלפי שנים מדליקים את אותם הנרות עם אותם פרטי דינים שלא זז מהם קוצו של יו"ד במשך דורי דורות, זה החיזוק הגדול ביותר לפרסום הנס.