וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה (ז, ו)
מדוע כפלה לשונה ואמרה גם 'אִישׁ צַר וְאוֹיֵב', וגם 'הָמָן הָרָע הַזֶּה'?
· מגילה טז ע"א: "אמר ר' אלעזר: מלמד שהיתה מחווה כלפי אחשורוש, ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן".
· רבי יוסף קרא: לאחר שתיארה אותו 'אִישׁ צַר וְאוֹיֵב', ענתה לו אסתר על שתי שאלותיו ששאל 'מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא', על אמירה ראשונה, ששאל 'מִי הוּא זֶה' השיבה: 'הָמָן הָרָע', ועל האמירה השניה, ששאל אותה 'וְאֵי זֶה הוּא', האם הוא קרוב או רחוק, השיבה: 'הַזֶּה', הוא לא מעבר לים, וגם לא בקצה הארץ, אלא 'הָמָן הָרָע הַזֶּה', אין אתה צריך לשלוח אחריו למרחוק לקחתו משם, אלא הוא כאן לפניך.
· רלב"ג: לאחר שאמרה 'אִישׁ צַר וְאוֹיֵב', הוסיפה את המילים 'הָמָן הָרָע הַזֶּה', משום שרצתה להדגיש את המילה 'הָרָע', להמחיש לאחשורוש שהמן לא עשה זאת לתועלת המלך, אלא רק משום שנאתו ליהודים.
· ידי משה: אחשורוש שאל שתי שאלות, על הראשונה 'מִי הוּא זֶה' (מה מהותו של האיש, האם הוא שר) ענתה אסתר, שמהותו 'אִישׁ צַר וְאוֹיֵב'. על שאלתו השניה, 'וְאֵי זֶה הוּא', מה שמו, ענתה אסתר 'הָמָן הָרָע הַזֶּה'.