מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים?
מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים?
חתם סופר: נכרי שמתגייר, מברך "על הטבילה", לאחר שטבל, כיון שלפני כן הוא עדיין נכרי ואינו יכול לומר: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו". בתחילת ליל הסדר אנו נמצאים במצב של כביכול גויים, שהרי אדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, ועל כן אין אנו מברכים לפני סיפור יציאת מצרים, אולם אחריו, הגענו כביכול לדרגת "מתגיירים", התקרבנו להקב"ה ויכולים אנו לברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצונו".
מעשה ניסים: כיון שזו מצוה בפני עצמה. כשם שלא מברכים ברכה מיוחדת על ברכת המזון או על תפילה, שגם הן מצוה, כך לא מברכים על סיפור יציאת מצרים.
פרי מגדים: כיון שניתן לקיים במחשבה את מצות "סיפור יציאת מצרים". ברכות נתקנו רק על קיום מצוה, ולא במחשבה.
