הקדמת מצות נטילת ד' מינים למצות ישיבה בסוכה
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם… בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג, מ-מב)
מדוע הקדימה התורה את מצות נטילת ד' מינים למצות ישיבה בסוכה? מן הראוי לפרש תחילה את מצות סוכה, ורק לאחריה את ד' המינים?
הנצי"ב מוולואז'ין: יום הכיפורים הוא עת מלחמה של עם ישראל עם שרי מעלה. חז"ל אמרו, שמנהג המנצחים השבים מהמלחמה היה לצאת ולנענע בלולבים, כמו שמצינו בהולכת הארון בימי דוד: "ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני ה'… ובמנענעים" (ש"ב ו, ה).
התורה ציותה על נטילת ד' מינים, מיד לאחר יו"כ להורות שגם אנו כמנצחים השבים מהמלחמה, כביכול מול שרי מעלה. אנו יושבים בסוכה לאחר יו"כ, להורות על נצחוננו במלחמה עם שרי מעלה.
