קבלת התורה יחדיו
וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה (שמות יט, ח)
לאחר שכתבה התורה את המילים 'ויענו כל העם', מדוע הוסיפה את המילה 'יחדיו'?
מבאר ה'כתב סופר' על פי דברי חז"ל (נדרים כ.) כל מי שאין לו בושה בידעו שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני.
מה הקשר בין מידת הבושה לעמידת רגלי אבותיו בהר סיני?
ונראה שבשעת מתן תורה היו בתוכם שלא רצו לקבל את התורה בלב שלם, ואילו היו שואלים כל אחד בפני עצמו, היו מהם שלא היו רוצים לקבלה.
אולם משום שעמדו ביחד, נגרר המיעוט אחרי הרוב. הם התביישו לומר נגד הרוב שאינם רוצים לקבל. ולכן, 'וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה'.
מידת הבושה היא בטבע שלנו, כפי שאמרו חז״ל (יבמות עט.) "ביישנים, רחמנים…".
ההקשר הוא שמי שאין לו בושה, בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני. שהרי למי שעמד שם היתה בושה.
לפי זה ניתן להבין מדוע הוסיפה התורה את המילה 'יחדיו' לאחר המילים 'ויענו כל העם'.
