נס אינו רק אירוע, הוא שיעור – לשביעי של פסח

לאחר שייחדנו את ליל הסדר לציון יצירת העם היהודי ביציאתנו ממצרים, מייחדים אנו את חג 'שביעי של פסח', לייחד את אחד האירועים החשובים ביותר בתולדות עם ישראל – קריעת ים סוף. במאמר זה נעמוד על לימודים מאירוע חשוב זה, כפי שמדגיש רבי יחזקאל לוינשטיין, בספרו 'אור יחזקאל – אמונה'.

ראשיתה של האמונה

כשבועיים ימים לפני, עוד בהיותם משועבדים במצרים, הורה משה לבני ישראל: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" (שמות יב, כא) וביארו חז"ל במדרש רבה שהקרבת קרבן הפסח היתה תנאי הכרחי לעצם הגאולה ובלעדיה לא היו זכאים לצאת. על אף שראו בני ישראל ניסים גדולים במשך השנה האחרונה לשהותם במצרים, הוצרכו לקחת את אלוהי המצרים ולשחוט אותו לעיניהם, ללא פחד ומורא. כיום, בעינינו, נראה מעשה זה פעוט וחסר משמעות מיוחדת. אולם עבור היהודי שהשתעבד במשך עשרות שנים למצרי, היה זה מעשה אמיץ ונועז, שיכל להיעשות רק לאחר שמשה חיזק אותם באמונה ונטע בהם תקוות. על כך הזכרנו בליל הסדר את הפסוק שאמר יחזקאל הנביא: "וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל טז, ו). וכפי שדרשו חז"ל את כפל המילים 'בְּדָמַיִךְ חֲיִי' על שני מעשי הגבורה של בני ישראל – דם מילה ודם קרבן פסח.

כאיש אחד בהסכמה אחת

לאחר יציאתם ממצרים, צעדו בני ישראל בששת הימים הראשונים לחרותם בחבורה גדולה, שמנסה להסתגל למציאות החדשה בחייהם – היותם בני חורין. הוראת הקב"ה למשה "וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת…" כלל לא היתה מובנת. כפי שפירש פרעה את הצעד שנראה משולל הגיון: "וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר". למרות זאת, בני ישראל פעלו בהתאם לציווי הקב"ה, כפי שכתוב: "וַיַּעֲשׂוּ כֵן", וכביאור רש"י: "להגיד שבחן ששמעו לקול משה, ולא אמרו: היאך נתקרב אל רודפינו, אנו צריכים לברוח. אלא אמרו: אין לנו אלא דברי בן עמרם".

לראות את כלל ישראל, שמנו מליוני אנשים, שכולם הסכימו לדעת אחת זה נס בפני עצמו. ניתן לראות עד כמה קשה בזמנינו להנהיג אפילו ציבור בקהילה קטנה, כשלכל אחד קושיות משלו ולא בהכרח מקבלים בנקל את דעת המנהיג. אולם ביציאת מצרים הסכימו כולם ואמרו: אין לנו אלא דברי בן עמרם, על אף שהוראתו נראתה משוללת כל הגיון. שהרי חזרו לאחוריהם והתקרבו לפרעה, שרדף אחריהם ורצה להשמידם. באותה עת לא ידעו בני ישראל (ובכללם משה רבינו) שיעשה להם הקב"ה נס ויקרע את הים. ובפרט שפרעה התקרב אליהם מאד, כפי שכתוב: "וּפַרְעֹה הִקְרִיב".

 

איך ארזו אומה שלמה בלילה אחד?

לצורך המחשת נקודה נוספת בהשגחה המיוחדת שהשפיע הקב"ה על בני ישראל נוקט רבי יחזקאל לוינשטיין באירוע שזכר מימי מלחמת העולם הראשונה. בהיותו תלמיד בקלם עברו כ-11,000 חיילים גרמנים בעיר ונדרשו ליום שלם לחצות אותה. ולעומתם בליל יציאת מצרים עברו מליוני אנשים בלילה אחד מרחק כה גדול עד לרעמסס. התבוננות בהערה זו, יש בה לעורר באמונה חושית, איך יצאו כלל ישראל ממצרים והספיקו כולם להגיע בלילה אחד.

הוא מסב את תשומת ליבנו לנקודה נוספת, להתארגנות טרם היציאה. בליל יציאת מצרים אסר הקב"ה על בני ישראל לצאת מפתח בתיהם עד שעת היציאה ממש. בלילה זה היה עליהם להספיק ליטול את כל רכוש המצרים, מבלי להשאיר אפילו פרסה. באותו זמן שאלו מאת המצרים כסף וזהב. את הרכוש הרב שנטלו עימם ממחישים חז"ל במילים: "שאין לך כל אחד ואחד מישראל שלא היו עמו תשעים חמורים לובים טעונים מכספה וזהבה של מצרים" (בכורות ה ע"ב). כדי להבין זאת ננסה לדמיין לעצמנו, כמה זמן היה לוקח לנו לארוז את חפצינו לצורך נסיעה ושהיה ממושכת מחוץ לבית.

המתבונן בכל זאת יוכל להתחזק באמונה ולראות את נפלאות הקב"ה, על כל צעד ושעל בכל שלב ביציאה ממצרים, עבור בקריעת ים סוף וטביעת המצרים שרדפו אחרי בני ישראל.

 

הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר. לתגובות – office@shaalti.co.il

 

מעוניינים להשלים את ספירת העומר בברכה?

רוצים תזכורת יומית לספור עומר?

מוזמנים לקבוצה שקטה בוואטסאפ,

לקבלת תזכורת יומית סמוך לשקיעה.

בקישור https://chat.whatsapp.com/IHOvGOHmkykCfIW2YX60mx

 

מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת השבוע?

רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?

מוזמנים להצטרף לקבוצה שקטה לקבלת רעיון יומי לפרשת השבוע, בקישור

https://chat.whatsapp.com/EUVR197VITp8LQMjx429Uc