מהו צום עשרה בטבת?

מהו צום עשרה בטבת?

עשרה בטבת הוא יום צום המציין את תחילת המצור של נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים. המצור החל ביום עשרה בטבת בשנת 588 לפני הספירה ונמשך שנה וחצי, עד כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש ביום תשעה באב בשנת 586 לפני הספירה.

בשנת 605 לפני הספירה הביס נבוכדנאצר השני, מלך בבל את צבא מצרים בקרב כרכמשי. ניצחון זה הביא את ארץ ישראל ואת יהודה תחת שלטון בבל. יהויקים מלך יהודה, נהיה עבד לנבוכדנאצר, ולאחר שלש שנים מרד בו.

מרד יהויקים פרץ בעידודה של מצרים המובסת; יהויקים עצמו מת במהלך המרד, ובנו יהויכין, שירש את מלוכתו, החליט להיכנע לבבלים לאחר שלושה חודשי מצור. כניעתו של יהויכין הביאה להגלייתו וחיזקה את שלטון בבל ביהודה. נבוכדנאצר המליך את מתניהּ, דודו של יהויכין, למלך על יהודה – והעניק לו את השם צדקיהו.

הנאמנות שגילה המלך צדקיהו לשלטון הבבלי לא ארכה זמן רב. צדקיהו נאלץ להתמודד עם קשיים רבים מבית – ממלכת יהודה היתה חלשה, משועבדת ומפולגת מבפנים. הכיבוש הבבלי הביא למשבר כלכלי, בין השאר בשל המיסים הכבדים שהטיל עליהם השלטון הבבלי.

שריו ויועציו של חזקיהו האיצו בו למרוד. וכך, פרץ ביהודה מרד של ממש בשנת 589 לפני הספירה. צדקיהו קיווה לקבל את עזרת העמים השכנים, כולל מצרים, אך לא כך היה. באותה תקופה היה נבוכדנאצר מלך בבל בשיא כוחו, ואילו ממלכת יהודה הייתה חלשה ומפולגת.

הרבנות הראשית קבעה את יום עשירי בטבת כיום ה'קדיש הכללי' למי שקרוביו נרצחו בשואה וזמן מותם אינו ידוע.

בברכת בשורות טובות וצום מועיל

הרב חגי ולוסקי, 052-9453811