מדוע תוקעים בשופר בראש השנה?
אמנם הרמב"ם אומר שתקיעת שופר היא "גזירת הכתוב", כלומר מצווה ללא סיבה, אך בכל זאת ניתנו למצווה זו מספר טעמים (בעיקר ע"י רס"ג, רב סעדיה גאון).
- בתחילת כהונתם של מלכים כשהמליכו מלכים, תקעו בשופר. וכיוון שתחילת "מלכותו" של ה' בעולם התחילה בחודש תשרי, אנו תוקעים בשופר בתשרי לסמל קבלת מלכות ה' עלינו גם היום.
- להזכיר מעמד הר סיני בו נאמר "וקול שופר חזק מאוד", ובכך נקבל על עצמנו עול תורה ונגיע זכאים ליום הדין.
- להזכיר לנו על עקידת יצחק שמסר את נפשו וברגע האחרון אברהם העלה במקומו איל ש"נאחז בסבך בקרניו". ע"י הזכרת מעשה זה של מסירות נפש לקיים ולשמור בכל מצב אפשרי.
- האדם מושפע מהסובב אותו. קול השופר הוא קול "מפחיד" (אם ייתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו). למעשה השופר היה ה"אזעקה" של פעם. ולכן קול השופר מעורר באדם פחד המביא אותו להרהורי תשובה ולתיקון מידותיו ומעשיו.
