וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ (לג, א)
מה מקומה של ברכה זו כאן?
בכור שור: "עתה פירש התוכחה שהוכיחם, כמו שציווה הקב"ה לו, כדכתיב 'דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם' (לעיל א, ג) 'כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה' (שם לא, יט) להם, כי כן ציווה ה' לכתוב את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל, ושימה בפיהם: וזאת – הברכה: שבירכן כמו כן ברוח הקודש. וזהו שנאמר: 'איש האלהים', פירוש: שלוחו של מקום… לפני מותו: סמוך למיתתו, דרך ארץ הוא שכשאדם בא ליפטר מחבריו שמברכם, ונותן להם שלום. וכן עשה יעקב אבינו כשבא ליפטר מבניו בירכם, וברכתם של אילו הגדולים נבואה היא, ודברים העתידים לבא".