וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה'. וַה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר (הפטרת יונה)
ביום כיפור קוראים בתפילת מנחה הפטרת יונה, מכמה טעמים. בספר 'עטרת משה' כתב אחת מהסיבות. משום שכשהיתה סערה גדולה בים, ביקשו המלחים לדעת 'בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזֹּאת', בגלל מי מתחוללת סערה בים.
'וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה', משהטילו גורל התברר שהיה זה בגללו, וגם לאחר שהודה בעצמו שהוא הגורם לסערה, ואמר להם: 'שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם', התאמצו מאד להצילו, כפי שכתוב 'וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ', וכל זאת משום שאמרו 'אַל נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִי'. גם כשכבר הבינו שבגללו הם כמעט טובעים, כינו אותו 'דם נקי'.
הגישה צריכה להיות כדוגמת תפיסת המלחים, להתייחס לכל אדם כנקי וזכאי. וכך ידון אותנו הקב"ה כזכאים.
מפרשה זו עלינו ללמוד איך לחוס ולדון כל אדם לכף זכות, גם אם משערים דברי חובה עליו. בודאי בערב יום כיפור.